לפני 4 חודשים. יום שבת, 25 באוקטובר 2025 בשעה 18:34
ממש בהתחלה, כשהתחלתי לשחק איתו, קראתי לו צעצוע. זה מה שהוא היה. ישב על המדף הוירטואלי וכשרציתי לשחק אמרתי לו. הוא היה רשאי לשחק עם אחרות, יכל להגיד לו בלי השלכות, בלי שייכות מצידו ובלי בעלות מצידי. צעצוע, מוכן למשחק כשאני רוצה ולו מתאים.
שנים אחר כך, כשנגמרה מערכת היחסים הראשית והמקננת שלי והתחלנו לישון יחד קראתי לו שמיכת כובד. הוא גדול ועוטף והגוף שלו מצליח לקרקע אותי ואת השינה המחורבנת שלי.
והנה, היום הבנתי שהוא משמש כחפץ נוסף בחיים שלי, בטרייה. המגע, הכאב, המבט. הריכוז שלו בי כשמסביב מועדון שלם מטעין אותי. אני נושמת קצת יותר טוב עכשיו.
כזה הוא, חפץ. חפץ בעל ערך וחשיבות.