הרבה זמן שלא כתבתי. לא פה, לא על דף באיזה בר ולא בראש. אוחז בי איזה אלם. בימים האחרונים חשבתי הרבה לאן ברחו לי המילים.
אולי זה כי אני כמעט ולא שותה? איכשהו רוב מה שכתבתי התקשר לאלכוהול, אחרי, תוך כדי, על דברים שעשיתי כש.... יכול להיות שאני מעניינת פחות כשאני פיקחת? שנונה פחות? ייצרית פחות?
ואולי כי אני שוב בתקופת ניתוק? כבר קרה לי בעבר. תקופות כאלה בהן הראש לא עובד עם הגוף. כאילו הראש מנסה לפרוש בעוד הגוף נותן עבודה. מעין בובה עץ, כזו שהפיתום שלה מושך בחוטים מבלי לומר מילה.
אולי זה דווקא בגלל שאני במצב מוזר בחיים? אני הופכת גדולה. חיה חיים פחות קפריזיים, יותר מתוחמים. יש לי התחייבויות כלפי עצמי, כלפיך. זאת פעם ראשונה שאני מנהלת זוגיות מונוגמית. יכול להיות שעם ההרפתקאות חסרות המשמעות הלך יצר הכתיבה?
ויכול להיות שפשוט חם בחוץ. שהמוח שלי נמס. שהמילים שלי זולגות ממני בצהריי היום.
גם יכול להיות שאתה. ושאני מאושרת.
והכי הגיוני שהכל. גם פה אני כנראה הכל.
לפני 11 שנים. 4 ביוני 2012 בשעה 19:00
