יום חמישי - שישה דברים שלא הייתי צריך לעשות
1. לוותר לעצמי כשלא התקבלתי ללימודים בראשונה. הייתי יכולה להיות מטפלת מצויינת.
2. לשתוק כשהיה לי מה להגיד. אני אף פעם לא צריכה לעשות את זה. אני אעשה את זה לנצח.
3. לדחות את המשרה המדהימה שהציעו לי בלונדון. הייתי מצולקת מהרפתקה עיסקית קודמת, חסרת ביטחון ביכולות שלי וחשדנית כלפי כל מי שרצה בטובתי. זה היה תפקיד חלומותי, ביבשת חלומותי, עם משכורת שהתחילה בכפול ממה שאני עושה עכשיו. פחד תמיד ישתק אותי.
4. לזרוק את החולצה הראשונה על הריצפה. היא האחראית לאיך שהחדר שלי נראה עכשיו.
5. לא לספר לאותה חברה טובה שאני מאוהבת בה. זה אומנם לא היה הופך למערכת היחסים של חיי ולבטח לא היינו היום עדיין ביחד. אבל זה היה מונע ממני להתחמק ממנה והיום היא עדיין הייתה בחיי.
6. להעמיד פנים שלא אכפת לי. מכלום ואף פעם. לתחזק פאסון של חוסר רגשות זה ממש קשה כשבפנים סערה.
זה לא סתם עקירת שיניים. זה עם פלייר והרופא שכח את ההרדמה בבית.
הנה, סובלת יחד איתך.
