סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 12 שנים. 2 באוקטובר 2012 בשעה 21:02

נהיה לי צפוף שם, אז:

"יש, איזה כיף! אוקיי. אז דבר ראשון, אני חושבת שהרעיון של הספר מסביר מצויין את מה שאני כותבת עליו פה כל השנים האלה על לבישת התפקידים וההתחלפות, שאפשר "לשחק כמה תפקידים" בלי שזה יהיה "לא אמיתי" אלא להיפך, ההתחלפות (לא רק שולט/נשלט אלא בכלל, כל התפקידים שאנחנו "משחקים" בחיים) היא המימוש הכי גדול של המציאות. מה דעתך?

וגם, אני חושבת ש"חיי קוביה" זה דבר נהדר, וזה אחלה שבסיפור זה מגיע לקיצוניות פסיכית כי ככה הרעיון עובר יותר טוב, והבנת העיקרון הזה יכולה להיות מאד בריאה לכולנו, אם לוקחים בחשבון ריסון על ידי כמה רעיונות נאורים ו/או הומניסטיים במקום להבין את זה מילולית וללכת לאנוס כבשים. אני תוהה עם הרעיון הכללי מורכב מכדי ליישם. 
האם אפשר לקחת מהספר הזה לקחים ישומיים או שזה רק תרגיל מחשבתי שבעצם מראה לנו שללא ריסון והדחקה כולנו נתפרק? או שזה בעצם בסדר להתפרק כי זה רק יגרום לנו להתאגן מחדש?

וכל דבר שיש לך להוסיף!"

 

אז ככה: אני לא בטוחה שזה בדיוק אותו הרעיון, אצל לוק ריינהרט (ככה קראו לו, נכון? אני יהירה מידי מכדי לבדוק) כן קיים איזשהו ביטול של האני הקודם. הוא לא באמת מצליח לקיים את כל הדמויות שהקובייה "משדכת" לו במקביל. אני יכולה לראות את האני הקודם שלו מתמוסס ככל שהספר מתקדם. לדעתי זה לא המצב ב"חיים האמיתיים", שם אנחנו נעים בין דמויות שיש להן בסיס משותף ורקע משותף. אצל לוק הבסיס לדמות החדשה הוא תמיד הדמות הקודמת, לא מי שהוא היה בפרק הראשון.

 

"חיי קוביה"

לדעתי הם לא יכולים להתקיים בכפיפה אחת עם ריסון הומניסטי. ההנחה ששחרור אמיתי מתבצע תחת מגבלות מסויימות לא מסתדר לי. ואני יכולה לתת דוגמא והסבר מעצמי. כבר יצא לי להגיד שאני אחת כזאת שרוצה לנסות הכל ורחוק אבל מכיוון שעם בן זוג יש מגבלות של "אכפתיות" זה צריך להיות בסיטואצייה בה אין מחוייבות ריגשית, וכן, אני יכולה לדחוק גבולות עם מזדמנים.

 

אני חושבת שאפשר להפיק לקחים יישומיים אבל הם לא יהיו בהכרח אלא שטוענים שמיקריות יכולה להוביל אותנו אל עולם שכולו טוב. למעשה, אני רואה בספר את כל הטענות שלך במקביל. כן, יש שם לקחים יישומיים. כן, ללא ריסון והדחקה כולנו נתפרק. וכן, זה ממש בסדר להתפרק, כי הרי ריאורגניזציה פנימית היא תמיד מבורכת, גם אם זה עלה בדמעות ובקשיים.

 

ובנימה אישית, מבלי התפרקות עד כדי מחיקה עצמית פעם ב X זמן אני מרגישה צפוף מבפנים, מחנק, לולא הייתי פחדנית הייתי רוכשת קובייה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י