אנחנו בסלון, אני משחקת בך. אתה עומד זקוף מולי, ידיים צמודות לצד הגוף ורגלייך אחת לשנייה. טוב, קצת קשה לזוז כשאתה כולך מלופף בניילון נצמד. מבעד לניילון רואים את עורך מאדים, עינייך מלאות בשאלות שפיך החסום לא מסוגל לבטא. אתה עטוף מקרסוליים עד כתפיים פרט לחור אחד ממנו מזדקרת זקפה מפוחדת.
אני מעבירה את גלגל הכאב על המקומות החשופים, מבקשת ממך לשרבב לשון ומגלגלת גם עליה. אזנייך מעוטרות באטבים ואני עובדת על אותו הקישוט גם על הזין שלך. בעודי תוהה אם לקשט גם את לשונך נשמעות דפיקות בדלת.
אני משאירה אותך והולכת לפתוח.
מהסלון אתה שומע אותי מנשקת אדם אחד, אומרת ששלומי מעולה ומזמינה את האורח לסלון, לכוס וויסקי. אתה בטח מחוויר.
אנחנו נכנסים, שלושתינו. אני, גבר ובחורה נוספת. את שניהם לא ראית אף פעם. הגבר מבוגר יחסית, נאה, נראה חנון עשיר - כמו שאני אוהבת. הבחורה יפה, מאוד, לפחות הייתה יפה אם היא לא הייתה מאופרת בכבדות ולבושה כמו זונה מטיול הזונות שעשינו לאחרונה ברחוב העלייה.
הגבר ואני מתיישבים על הספה ומתלחשים ביננו. השילוב של הפאניקה שלך והקולות הנמוכים שלנו מונע ממך להבין על מה אנחנו מדברים. הבחורה נעמדת לידך עם פרצוף סקרן ומושכת למטה באובססיביות את הצעיף שהיא לובשת בתור חצאית, כדי שישבנה ישאר מכוסה כולו.
"די", הוא אומר והיא מפסיקה להתנועע באי נוחות ומעלה מבט נזוף על פניה.
"היא ממושמעת, את רואה? היא לחלוטין מתאימה לצרכייך. יפה, נקייה, מנוסה וממושמעת."
אני נעמדת מולך ומעבירה רפרוף על האטבים שמעטרים אותך, האזניים שלך כבר אדומות והזין שלך מאבד מזיקפתו. אתה נשנק מכאב ועיניך מסתכלות עלי, מבקשות הסבר. אני פונה אליה, מבקשת ממנה להרים ידיים, לפתוח פה ולפשק רגליים. אני מקרבת את אפי לבית שחייה ומגלה ריח קל של סבון מכסה על זיעה קלה. לא משהו לא נקי, זיעה קרה של פחד. אני מאירה לתוך פיה, נודף ממנה ריח מנטה קל, שינייה ישרות ואין כיבים נראים לעין. מבקשת ממנה לפשק את שפתיה התחתונות, גם שם הכל נראה נקי. נקי ורטוב, אני מושיטה אצבע וטועמת. מרגיש בריא.
"טוב, אז אמרנו 50 ש"ח, נכון?", אני שואלת את הגבר.
הוא מהנהן ואני מוציאה שטר מארנקי שנכנס לארנקו.
אני מורידה את האטבים מהזין שלך, המהומי הכאב משמחים אותי וההזדקפות שלו מחייכת אותי.
אני מסותבבת אליה ומורה לה לרדת לבירכיים ולמצוץ לו.
"אבל... חשבתי שאת.... הוא אמר שולטת", היא מגמגמת. אני מאשרת שהיא צודקת, ושאכן שולטת, ושתפתח כבר פה ותמצוץ כי שילמתי ואין לי סבלנות.
זה נראה כאילו היא עושה עבודה טובה וההכוונה היחידה שיש לי זה שלא תמהר כי אין צורך שתגיע מהר לפורקן.
אני מתיישבת על הספה ומנהלת שיחה מאוד מעניינת עם הגבר. הוא איש ספר כמוני ואנחנו אפילו מגלים כמה מכרים ונילים משותפים. אני שומעת אותך מהמהם בקולות הולכים וגוברים וכשאני מסתכלת עליך אני מבינה שאתה מבקש לגמור. אני מנפנפת בידי לאישור והגבר שלידי אומר: "תגמירי אותו ושהכל ישאר בפנים. שלא תהיה טיפה על הניילון, רואים הכל". פחות מדקה אחר כך אתה מתחיל לרעוד ואני נעמדת לידך על מנת לייצב אותך, מסביב לגאג אתה נוטף ריר. אני נעמדת מאחוריך, אתה נשען ואני מרגישה אותך מתרוקן.
היא נעמדת, מסתכלת על הגבר לאישור ומתיישבת למרגלותיו. הוא מלטף את ראשה דקות ארוכות ואני בנתיים מסירה את הגאג ומאפשרת לך להחזיר נשימה.
הגבר ניגש אלי, מנשק אותי על לחיי והם עוזבים.
אני מסירה את הניילון, מובילה את הגוש המעורפל שאתה למיטה ומשכיבה אותך. אני מתיישבת לידך, אתה מניח את ראשך על ירכיי, מחבק ומתחיל לדמוע. שניות אחר כך אתה נרדם.
פעם ראשונה שלי אצל זונה.
