לפני 10 שנים. 16 במרץ 2014 בשעה 19:46
הדבר הראשון הוא, שגם כשהכל ונילי ומוקף בדובונים וורודים וסוסי פוני פרוותיים, הוא יודע שבהינף אצבע או אמירת מילים ספורות המקום שלו שוב הופך ברור.
הדבר השני שאני אוהבת בו זה שעכשיו, אחרי שהוא קרא את הפסקה הקודמת, משהו בו נעמד דום וחלקים מסויימים במוח שלו מתחילים לייחל לאותה המחווה ולאותו המשפט.
