לפני חודש בערך קרה מקרה שערער את האמון שלי בו. זאת הפעם השנייה בחיי שמישהו הצליח לפגוע בנקודה הזאת. שתבינו, אני אדם משחרר, כמעט ואין הגבלות במערכת היחסים שלנו, אבל ההגבלות שיש מהותיות לי. מאוד.
אחרי שקרה מה שקרה שוחחנו ארוכות, הסברתי מאיפה הפגיעה שלי מגיעה, חידדנו נקודות, תיקנו את מה שהיה צריך תיקון ויצאנו שוב לדרך. כבר בהתחלה קרטענו, הוא היה אמור לכפר בצורה מסויימת ולא כיפר וזה השאיר אצלי נקודה קטנה בלב שנתקעה באותה הסיטואציה. אין מה לדאוג, טוב לנו והזוגיות שלנו זאת הזוגיות הכי בריאה ומספקת שהייתה לי אי פעם. אבל משהו נשאר מעורער.
בכמה ימים האחרונים קרו עוד שני מקרים קטנים שקשורים לערעור הזה שלי. לא שקט לי שם.
בראש רצים לי רעיונות רבים על איך הוא יכול להשקיט את הרעש הזה, כמעט כולם דורשים ממנו חשיפה שאני לא יודעת אם הוא יאפשר אותה, שאני לא יודעת איך היא תשפיע עלינו ועליו.
מה שאני כן יודעת זה שההשפעה של הסיטואציה הזאת על הבדס"מ שלי גדולה. אני מרחיבה את השליטה, מנכסת חלקים גדולים יותר, עמוקים יותר.
אני מרגישה כאילו אני חייבת לאחוז חזק יותר במה שכן וודאי בשביל לנטרל את מה שאיננו.
