סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 10 שנים. 21 במאי 2014 בשעה 14:37

"אגיע סביבות 20:00, תדאגי שימתין לי אוכל על השולחן וזונה ערומה, חלקה, עם פה פעור מתחתיו"
כשהגעתי היא המתינה כרצוני. כך זה בדרך כלל, היא מאוד ממושמעת ומקפידה לעקוב אחרי ההוראות שלי.
פתחתי את הדלת לביתה בעודי מסמס לאהובתי שהגעתי אל הזונה ואעדכן כשאסיים.

אני שומע אותה זזה בהתרגשות מתחת לשולחן, בדיוק בגלל זה ביקשתי ממנה לשים שם את השטיח. אני אוהב לשמוע את הרעשים האלה של ההתכוננות והשטיח שלה, שעשוי מחומר מרגיז ומרעיש, טוב למטרה הזאת. אני גם אוהב את הסימנים שהוא משאיר לה על הברכיים.

אני עדיין ליד הדלת, חולץ נעליים בזמן שאני ממתין לסמס תשובה מאהובתי. כשהוא מגיע אני מחייך באושר ונכנס אל חדר האוכל.
העיניים של הזונה נשאות אלי, היא מרימה עם הראש וחובטת אותו בשולחן מבלי לשים לב. אני מתגלגל מצחוק ואומר: "זה ילמד אותך להשיר אלי מבט מבלי לבקש". היא נעלבת ומתכדררת מתחת לשולחן.

אני מתיישב על הכסא ומתחיל לאכול, טעים לי. דאגתי להדפיס לה את המתכונים של אהובתי, ככה הבישול שלה תמיד איתי. כף הרגל שלי מוצאת את פיה הפעור מתחת לשולחן והיא מתחילה ללקק את יום העבודה ממני. מידי פעם אני דוחף את כף הרגל עמוק לפה ושומע אותה קצת נחנקת. קול החנק מתחיל להזיז לי את הזין ואני מסדר אותו בתוך המכנסיים.
כשאני מסיים לאכול והיא מסיימת ללקק אני קם מהשולחן וב"בואי" קצר אנחנו עוברים לסלון. כשהיא מנסה לקום אני בועט בה והיא מבינה שהיא נשארת על הרצפה. זה מרגיז אותי שהיא בכלל חשבה להיות על שתיים אז אני מורה לה לזחול כמו תולעת.

אני מגיע לסלון לפניה, לוקח זמן לזחול (:


כשהיא מגיעה, קצת מתנשפת והרבה מרוגזת אני אומר לה לזחול עד אלי ולהעמד על הברכיים לפני. בשנייה שהיא מזדקפת אני יורק בפניה והיא פוערת עיניים ופה בתדהמה, זה הסימן שלי לירוק שוב.
כבר ממש צפוף לי בתחתונים ואני שולח ידיים בתדירות גוברת על מנת לסדר את הזין, העיניים שלה עוקבות אחרי כף היד שלי בשקיקה.

"את לא מקבלת אותו היום", אני אומר לה. כשהיא מנסה למחות אני סוטר לה. היא משפילה ראש בהכנעה ואומרת את מה שביקשתי ממנה לשנן כשרק הכרנו. "תודה שאתה פה אדוני, אתה קובע מה תיתן לי והזין שלך הוא פרס שאני צריכה לזכות בו", הפרס שלי מתנפח עוד קצת. באמת שצפוף שם למטה.

אני מסובב אותה עם הגב אלי, שולף את הספנקר ממקומו הקבוע שמאחורי כריות הספה וחובט. היא סופרת מבלי להתבלבל. כשאני מסיים, צד ימין בו התמקדתי אדום כולו ואני מתחיל כבר לראות מה יכחיל מאוחר יותר.
את צד שמאל אני משאיר צחור וחלק.
אני מניח את כף רגלי בין רגליה ומורה לה להוריד את האגן כך שהיא תשכב על הרצפה, ישבן אלי והכוס שלה מונח על כף רגלי. מבלי שאומר כלום היא מתחילה לזיין לי את כף הרגל. אני מניח את כף רגלי השנייה על ישבנה ואומר לה שאם היא רוצה לחכך את עצמה שתבקש.
"אפשר להתחכך בבקשה?"
"לא ככה"
אפשר להתחכך בבקשה אדוני?"
"לא ככה"
"אפשר בבקשה לחכך בך את הכוס שלי אדוני?"
"יותר טוב, ותעזבי את האדוני" אני שונא שהן פונות לשם מתוך נוחות, ניתוק, "נסי שוב"
"הזונה רוצה לחכך את הכוס שלה על כף הרגל שלך, אפשר בבקשה?"
אם הזין שלי יעמוד יותר אפשר יהיה להשתמש בו כפטיש אוויר. זה כבר מתחיל לכאוב מרוב ריגוש. אני מאשר לה ואני מתחיל להרגיש את הרטיבות שלה על כף הרגל שלי. היא ממשיכה ככה דקות ארוכות, בצורה מדיטטיבית משהו וכף הרגל שלי ספוגה נוזלים.
אני מורה לה להפסיק ולהעמד מולי עם רגליים פסוקות, הרטיבות שלה גואה ואני רואה שבילים של לחות על הירכיים שלה. אני מושיט את כף ידי אל הכוס שלה ומתחיל לזין אותה עמוק עם האצבעות שלי. ככה אהובתי אוהבת, ככה אני גורם לה לגמור. אני אוהב את התחושה שלה מתכווצת לי על כף היד. המחשבות שלי נמשכות אליה, בבית. היא בטח מחכה. אני כל כך רוצה לחזור אליה שהזין שלי נראה כאילו הוא מושך אותי מהספה.
"אני עומדת לגמור" היא אומרת ומחזירה אותי לדירה שלה.
"תגמרי" אני אומר בחוסר אכפתיות "מהר זונה, מחכים לי בבית".
כשאני מסיים את המשפט, ההשפלה והאצבעות שלי שנכנסו עמוק יותר גורמים לה לצעוק את האורגזמה שלה אל חלל הדירה.
אני מוציא את כף ידי ממנה, היא מלקקת אותה עד שהיא נקייה. אני נושק לראשה, מחבק אותה חיבוק עז, אני מחבב את הזונה. בלי לשים לב אני כבר עם הנעליים עלי וליד הדלת. אני חוזר אליה. הבייתה. למקום שלנו.

הדרך הבייתה לוקחת שניות, אני חושב שיש מטוסים שהיו איטיים יותר ממני. אני כל כך רוצה לחבק אותה ולנשק אותה. כל עצם בגוף כואבת את האהבה שלי אליה.

כשהיא פותחת את הדלת אני מזדקף. כואב לי לראות אותה מחייכת אלי ככה, אני אוהב איך שהעיניים שלה נדלקות כשהיא רואה אותי, את החיוך הקטן שעולה על שפתיה.
"נהנית?" היא שואלת
"התגעגעתי." אני עונה
"יופי, ועדיין. נהנית?" היא מקשה
"כן, מאוד." אני עונה
"שמעתי. אני אוהבת שאתה משאיר בשבילי את הרמקול פתוח, נחמד לשמוע אותך כך." היא מחייכת
"הכל בשבילך." אני אומר
"בוא נבדוק כמה נהנית. מכנסיים.", היא אומרת ומכנסיי צונחים כאילו מעצמם אל הרצפה. את התחתונים היא מפשילה לבד. החיוך שלה והעובדה שהיא מלקקת את שפתיה בריגוש שולחים אותי לגבהים מטורפים.
היא שולפת את המפתח הקטן ומשחררת אותי מהכלוב הצפוף כל כך. כבר ארבעה ימים שאני נעול ומסשן את הזונה שלי מבלי שהיא תאשר לי לחזור אליה, לידיים שלה.
הזין שלי מזדקף, אדום, פועם, זולג. אני יורד על ברכי מבלי שהיא תאמר מילה, מחבק את כפות רגליה ונרגע.
אני בבית.

אניגמטית​(שולטת) - אין כמו בבית. אין :-) (מניאקית!)
לפני 10 שנים
hrgiger - הכי טוב בבית הזה.
לפני 10 שנים
סכיזואיד​(שולט) - לייק
לפני 10 שנים
hrgiger - ברוך הבא :)
לפני 10 שנים
Tomereko - הרבה מילים, הרבה רגשות , הרבה מיניות, שליטה, תעוזה
אבל דבר אחד קטן חזק הרבה יותר מכולם

" אני בבית"

}{
לפני 10 שנים
hrgiger - הרי ככה זה אצלינו, לא?
לא משנה לאן הולכים ועם מי, תמיד חוזרים הבייתה.
לפני 10 שנים
אלימלך - לא הפסקתי לקרוא מאחר ומהכרותי את הבלוג הזה ידעתי שתמיד יש פה סוף טוב. :)
לפני 10 שנים
hrgiger - ואני תוהה, למה שתרצה להפסיק לקרוא?
לפני 10 שנים
אלימלך - אולי כי יש לי בעיה קטנה ושטחית עם גברים יחפים :)
אבל זהו שלא רציתי להפסיק לקרוא וטוב שכך.
לפני 10 שנים
a מק - כן, כזה אני רוצה.
לפני 10 שנים
a מק - מסקרן אותי מאילו מקומות כתבת את הפוסט הזה ומה היו המוטיבציות שלך.
לפני 10 שנים
hrgiger - אני אוהבת מאוד את הפער שקיים אצל הבחור שלי בין הלמעלה שלו עם אחרות ללמטה שלו איתי. הפער הזה מרגש אותי שכלית ולעיתית גם מינית.
לפעמים אבל, הפער הזה גם מפריע, הוא שוכח את מקומו הלמעלה שלו מתעצם והוא מנסה להפגין אותו מולי או שהוא סתם מתגעגע להובלה שלו מולי וחורג. משם זה הגיע.מהמקום האופטימלי בעיני בו גם כשהוא נמצא במצב קיצון מול אחרת, בהובלה מוחלטת - מולי הוא במקום אחר.
סוג של פנטזיה, אני מניחה.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י