כשהתחלתי את תהליך הלהפסיק להיות שמנה עברתי סדרת מבדקים.
הפסיכולוגית אמרה לי שנדיר למצוא מישהי מפוכחת כמוני.
הרופא אמר שנדיר למצוא שמנה בריאה כמוני.
והדיאטנית אמרה ש-40 הקילוגרמים שאני רוצה להוריד זה הרבה, יומרני וש:"בואי נסגור שב-30 עושים הערכת מצב". ולא כי לא הייתי צריכה להוריד את כל ה-40 אלא פשוט כי היא הניחה, שכמו אצל הרבה, אעשה טעויות קריטיות.
היא צדקה, דרך אגב. עשיתי אותן, אני לא כל כך מיוחדת. אבל, וזה אבל גדול וחשוב, אני אכן מפוכחת ורציונאלית. כל טעות שעשיתי, תיקנתי.
כשהגעתי ל-30 הסתכלתי למשקל בעיניים, (הוא קרץ בפלרטוט קל בחזרה, באמת שאת נראית טוב יותר, הוא אמר) ואמרתי לעצמי ולדיאטנית שישבה מרחק עיר שלמה ממני: "זין 30. 35. לפחות 35!"
אני נשקלת כל יום שני, עוצמת עיניים ופוקחת בחשש כל יום שני, חרדה כל יום שני. עוד 800 גר' אני ב-35.
וזין על 35. לפחות 40!
