לפני 10 שנים. 5 באוגוסט 2014 בשעה 11:50
אני נכנסת לספר שלי מזה שמונה שנים, אומרת שלום ידידותי ונענית ב: "שלום" לאקוני.
כשאני מתיישבת על הכסא והוא מתחיל לחפוף לי את הראש הוא שואל: "חדשה פה? מאיפה את?"
אני מסתכלת עליו מלמטה ופוערת עיניים בפליאה. אני אומרת לו את שמי, הוא יוצא מאחורי הכיור, נעמד אל מול הכסא ואומר: "תעמדי".
אני נעמדת מחוייכת והוא אומר: "בחיי שלא זיהיתי אותך, לא היית שמנה?" ומסמיק בשנייה שהוא מבין מה הוא אמר.
שמונה שנים שהוא מספר אותי ומתברר שבשלושה חודשים הפכתי אחרת.
