לפני 10 שנים. 10 באוקטובר 2014 בשעה 8:33
זאת היד שלך שלא יורדת ממני ומשדרת גאווה, בעלות ושייכות,
זאת העובדה שתעשה סיבוב אחר יום עבודה ארוך ותבוא לאסוף אותי כדי שלא יהיה לי כבד,
זאת הזקפה שמתרוממת רק כי יצאתי מהחדר לבושה בשמלה חדשה,
אלו הגניחות כשאתה גומר והיד שלי מתהדקת על הצוואר שלך.
הפרטים הקטנים, שם האושר שנגרם לי ממך נמצא.
