אני מרשה לעצמי, ממש לרגע, לקחת את הצד הנשלט. מחשבתית בלבד, תשאירו את השוטים במכנסיים בבקשה.
יש לנו את הנטייה להעריץ, לפעמים הערצה עיוורת, את מי שמעלינו. כן, האדם הנכון גם יפעיל חשיבה ביקורתית תוך כדי, אבל עדיין יש את הנטייה "להעלים עין" מדברים שלא יושבים לנו בנישת ה"השולטת שלי כל כך מושלמת, אני עפר לרגליה ואעשה הכל בשבילה בכל רגע נתון". אנחנו נתעלם מכך שהוא שעיר ואנחנו מעדיפים חלקים, שהיא רזה ואנחנו מעדיפים עגולות, שהוא כותב "הייתי יושן" במקום "ישנתי".
אנחנו עושים איזשהי אידיאליזציה שמאפשרת לנו לבחור ולעצום עיניים מול מה שלא לטעמנו בשביל לקבל את מה שכן.
ואני תוהה, עד לאיפה אפשר להגיע עם זה? כמה "נקריב" בשביל לקבל את אותו הדבר או שזה בכלל מגיע ממקום של נתינה או אפילו ממקום של רצון? כמה מהוויתורים נעשים כי באמת לא משנה/מפריע וכמה כי זה ישתלם? והכי חשוב בעיני, האם הדברים האלה פוגעים בתשוקה שיש לכם כלפי מי שמעליכם?
טוב, אני יוצאת מהנישה הזאת וחוזרת להיות אני.
אני סקרנית לדעת מה עובר לנשלטות/ים בראש כשהם מתמודדים עם משהו לא שגרתי אצל השולט שלהם. כן, יש לי איזשהי עדיפות ללשמוע מכאלה שנמצאו או נמצאים בקשר שליטה קבוע, אבל גם "אני חושב שהייתי...." מאוד מאוד ישמח אותי. כמה מיניים תצליחו להיות במקרים בהם יש דברים שסותרים את המיניות?
אני אתן כמה דוגמאות, כדי שיהיה קל יותר להבין למה אני מתכוונת. שולט שגילח והוא כולו פצעונים - תמצצי לו? שולטת ששפכה על עצמה מים רותחים ויש לה כוויה מזעזעת על הירך, תרדו לה?
דגש חשוב, אני לא מדברת על לעשות כי הורו לכם, אני שואלת אם עדיין התשוקה והרצון האקטיבי שלכם יהיה פעיל שם. האם תבחרו, במודע, לשים את מה שמפריע בצד? או שזה בכלל לא יפגע בתשוקה שלכם?
כרגיל, גם כאלה שרוצים לענות וחוששים כי לשולט שלהם צמח גידול בצורת פלורידה על המצח והם נרתעים, מוזמנים לשלוח לי פרטית (:
ויש לי תמונה ממש חמודה של חזירונים לשים פה אבל כולם צעקו עלי בגלל הצב, אז אין תמונה עד שתתחננו!