זה יתחיל באחר הצהריים המוקדמים, אנחנו נשב לדרינק קטן כי מזמן לא נפגשנו והגיע הזמן. כמובן שאחרי ארבעה דרינקים קטנים נגלה שאנחנו עוד יושבים באותו הבר, שאחר הצהריים המוקדמים הפכו למאוחרים ושאנחנו צועדים לכיוון השיכרות. אנחנו ניקח הפסקת סיגרייה קצרה ונשב בשקט אחד לצד השניה, אתה תפר את השקט כשתגיד לי שאם הייתי מישהי אחרת כבר היית שולח ידיים. אני אובך, אסמיק, אחייך ואענה לך שאם הייתי מישהי אחרת הייתי כנראה נענית. המבט שלך ינעץ ברצפה, מעט מאוכזב ואני אניח יד על הירך שלך ואציע שנחזור, הרי מחכות לנו כוסות מלאות על הבר.
כבר הופך להיות ערב מוקדם והשיחה שלנו הופכת פחות ופחות קוהרנטית, עם הפסקות ארוכות של שתיקה מלאת תוכן. בשלב מסויים אתה תציין שאלכוהול מעורר אותך ותציע להמשיך את זה בבית שלך ואני אסכים. ספה נשמעת לי הרבה יותר טוב מכסא בר ולא בא לי להפסיק לשתות.
אצלך על הספה כבר אהיה שלווה יותר, הכוס שלי מלאה בוויסקי והעיניים שלך ברעב. אתה תגיד לי שוב "אם היית אחרת" ואני אבקש ממך להראות לי כמה אתה רוצה. המבט המבולבל שלך ישתלב יפה עם הפנים הסמוקות שלי ואתה תשאל אותי איך. אני אבקש ממך לעמוד מולי ולהפשיל את המכנסיים. אתה תעמוד מולי, מלא בחצי ביטחון וחצי חשש ותתפשט, לחלוטין.
הזקפה שלך תראה לי שאתה רוצה, העיניים שלך ינדדו מהרצפה אל העיניים שלי ובחזרה, השקט יופר כשאני אגיד לך שעם זה אף פעם לא תצליח לספק אותי ושבכלל אתה לא בשבילי מהבחינה הזאת.
המבט שלך ישאר נעוץ בשלי, אני כנראה אחייך ואסמיק. אתה תשאל אותי אם אף פעם לא אתן לך לחדור אלי וכתגובה אני אמשוך בכתפי.
לפני 9 שנים. 21 ביוני 2015 בשעה 9:16
