כורסא ושרפרף, זה מה שנצטרך. אולי איזה דרינק בשבילי.
אני אתיישב על הכורסא ואתה תעמד מולי בפישוק, הזין שלך כבר יהיה חצי זקור וכשאקח אותו בידי יזדקף לחלוטין, אני אאונן לך מעט, אזקיר אותך היטב. כשתתחיל להתנשף קלות, אומר לך: "די, אין לי צורך בזקפה שלך. שב על השרפרף".
אתה תתישב מולי זקור, אני אסתכל במבט מחוייך ואשאל: "מה אתה מתכוון לעשות על מנת להיפטר מהזיקפה הזאת?" המבט שלך יבהיר לי שאני לא ברורה. "תוריד אותה, בלי ידיים, תחשוב על משהו, תקרא, לא אכפת לי. רק תפטר מזה בלי לגעת" ואני אראה אותך מזדקר קצת יותר, אפילו הזין שלך עושה לך דווקא.
ייקח לך כמה דקות ואתה תרגע, תחזור למצב רפוי ורגוע. ואז אומר לך "בוא".
אתה תעמד מולי, תפשק ותגיש. ואני אאונן לך.
"שוב הזקפה המיותרת הזאת, לשרפרף".
יעברו כמה דקות, ארוכות יותר מפעם קודמת ושוב, "בוא".
"לשרפרף".
"בוא", "לשרפרף". "בוא", "לשרפרף". "בוא", לשרפרף". "בוא", "לשרפרף". "בוא", "לשרפרף".
הפערים יתארכו ואני אתחיל להשתעמם.
כשאני אגיד לך שנמאס לי אתה תבקש לגמור. אני אגיש לך את הכוס הריקה שלי, אומר לך שיש לך שנייה על כל פעם ואספור עד תשע.
לרוויה.