לפני 8 שנים. 2 בספטמבר 2015 בשעה 8:23
ילדת ניינטיז. זאת מי שאני. מעט מאוד התפתחות הייתה לי בתחום המוזיקה, נשארתי איפה שנעים לי.
אני מאזינה לפלייליסט יחסית רנדומאלי במקביל לעבודה ופתאום שמה לב שמשהו בגוף שלי מתחיל לזוז. תמונות מהסיטי הול עולות לי לראש.
אני בדוקטור מרטינס, הוא לובש את הקרדיגן עם הפרווה שלי. גבר בפרווה, אני מתרגשת. מתחת למדרגות ליטפתי יותר מרק את הפרווה. שלוש שנים אחר כך הבנתי שגבר שמתחיל איתך כשהוא אומר: "אני יכול ללבוש את פרווה שלך?" כנראה יהווה ריגוש נפלא. וטירוף כאוטי.
