* סימני קריאה בסופם של משפטים. מעט אגרסיבי, לא?
* כשאומרים לי שזה לא הוגן מצידי שאני פוסלת נשואים. זה לא שאתם לא בסדר מוסרית, אתם פשוט לא ממוקמים, לא פנויים ואי אפשר להשאיר עליכם סימנים. והעובדה שגם אני כזאת מגבילה אותי.
* כשמבלבלים בין שיחה לסשן. כשאני אומרת "שנייה" באמצע שיחה התשובה "ממתין על ארבע גבירתי" כנראה תגרום לכך שלא אחזור.
* סימני שאלה רנדומלים שנשלחים אחרי שלא עניתי לפנייה הראשונה. אל תעלבו, אבל ראיתי את ההודעה, פשוט בחרתי שלא לענות.
* כשאומרים לי: "אבל ככה זה בבדס"מ.". אחלה, יופי לבדס"מ ולסט החוקים שלו. ועל הזין שלי, באמת.
* כשמשטחים אותי. ההנחה שבגלל שאני פה ואתה פה זה אומר שאנחנו בטוח חולקים תחומי עניין מרדדת אותי. אני הרבה יותר מ"דו מינית/שולטת/נשואה/סאדיסטית".
* כשמניחים שאחרי שציינתי שאני לא מחפשת כלום אבל המשכתי לשוחח זה אומר שהתחרטתי והנה אני מקלרת, משייכת ומפנה את המלונה בחצר.
*כשחושבים שזה שאני נחמדה, נעימה ומחייכת מעיד על כך שאני קלה ורכה. אני לא, תשאלו את מי שבאמת מכיר אותי.
אבל בכלליות אתם בסדר בעיני, באמת (:
