אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 8 שנים. 4 בדצמבר 2015 בשעה 12:55

כשהזמנתי מהברמן את הכוס השלישית שלי כבר ידעתי שזה לא יעזור. שהרעב הזה שמפעפע לא יעלם הפעם ולא משנה כמה וויסקי יימזג פה. בראש שלי התחילה לרוץ רשימת אנשי הקשר, הדחפים שלי מיפו את ההיא לימין ואת האחרת לשמאל, כמה כוסות אחר כך והאצבעות שלי כבר הקלידו מעצמן.
"עוד 20 דקות זה בסדר?". כשנעניתי ב: "לא, זה לא בסדר. אמרתי לך שאני לא רוצה שנתראה יותר. התכוונתי לזה. בבקשה אל תבקש." נהיה לי צפוף בתוך הג'ינס. אמרתי לה שאני לא מבקש ויצאתי.
בדרך לשם תהיתי אם היא חושבת שוויתרתי או שאני בדרך אליה, כשהיא פתחה לי את הדלת בטרנינג וקפאה על מקומה חשבתי לעצמי שהיא מכירה אותי פחות טוב משחשבתי. כשטרקתי את הדלת מאחורי היא התעוררה מהתדהמה סוף כל סוף וביקשה ממני, כל כך יפה, שאלך. ולי רצו תמונות בראש, אני הרי זה שלימד אותה לבקש כל כך יפה.
היד שלי נשלחה ללחי שלה, כשליטפתי אותה היא אמרה לי שוב: "די, אני לא יכולה לרצות בך שוב.". הרעב שלי גדל ושנייה אחר כך היד שלי אחזה בשיער שלה ומשכה את שנינו לרצפה.
"אל תרצי, אני רוצה מספיק בשביל שנינו."
דקות קצרות של כאוס עוברות והיא בפוזיציה שאני כל כך אוהב, פלג הגוף העליון מנויילן היטב לשולחן הקפה, העיניים שלה רעבות וכועסות והיא יורה מילים של כעס.
אני מתיישב מאחוריה ומזכיר לה שאני יודע כמה היא מרטיבה כשאני אומר לה שאני רוצה אותה, אני מספר לה כמה התגעגעתי אליה וכמה חבל שהיא מעמידה פנים שהיא לא שמחה.
אני מביא לעצמי בקבוק בירה מהמקרר ומבהיר לה שרק כשהיא תרגע ותחזור לדבר יפה אני אתן לה את מה שהיא רוצה. היא ממשיכה לכעוס ולזעום ומתרגזת עוד יותר כשאני אוסף טיפות של ריגוש מבין רגליה.
אני מתיישב מולה ומספר לה על כל האחרות. אחת אחת אני עובר, מספר על כתמים ירוקים, קיין שנשבר, נר ששרף סדין וצרחות של כאב. אני מספר לה כמה אני רעב תמיד ואיך אחרי כל אחת אני עושה ביד עוד פעם אחת, לבד, וחושב איך היא הייתה נראית שם.
אני מדבר ושותה, יש לה הרבה בירה במקרר, אני שם לב שהיא בשקט וכשאני פותח עיניים אני רואה אותה בוכה. אני מלטף אותה שוב ונעמד מאחוריה, כשאני מניח יד על השקע שמעל הישבן שלה היא אומרת: "סליחה. אני מתנצלת. לא התכוונתי לדבר לא יפה." היא מסבירה לי בנימוס, כמו שלימדתי אותה, למה היא לא רוצה, אפילו שהיא כן. למה אני צריך ללכת, אפילו שהיא לא רוצה.
כשהיא מסיימת אני אומר לה: "את רואה? אמרתי לך שאם תדברי יפה ובנימוס אני אתן לך את מה שאת רוצה."
אני מעביר יד מתגעגעת על הישבן שלה, מפשק אותו ובאיבחה אחת מחדיר את צוואר הבקבוק. שניות קצרות לאחר מכן אני מולה ומזיין לה את הפה לאט ועמוק.
"עוד שנייה, אני רק אתן לך את מה שאת רוצה ואז אני אלך".

 

פרינס​(שולט) - רודיל'ה, הצליח לך. המשיכי ... :)
לפני 8 שנים
hrgiger - לא קוראים "רודיל'ה" לשולט אכזר!
לפני 8 שנים
פרינס​(שולט) - מה שנכון נכון... כך קוראים לשולטת מתוקה ואכזרית :))
לפני 8 שנים
לבשחור - !!!

יצא לך נהדר:)
לפני 8 שנים
hrgiger - יצא לי מוזר (:
לפני 8 שנים
Tomereko - יצא לך מיילדום נשי על יותר מהפמדום האישי שלך, מי כמוני יודע:)

And i like it!!!
לפני 8 שנים
hrgiger - לא בטוחה בזה.
שנבדוק את הפמדום שלי ונעשה השוואה?
לפני 8 שנים
פייה{O} - אני אוהבת שאת כותבת מיילדום.
רק מציינת :)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י