לפני 8 שנים. 3 באפריל 2016 בשעה 4:43
בעודי מחכה לאוטובוס, הרבה יותר מידי מוקדם בבוקר, הבחנתי בבחורה צעירה עיוורת עם כלבת נחייה.
הכלבה ללא ספק הייתה מהפחות טובות שראיתי. היא התחככה בעוברים ושבים, נעצה מבטים מזרי אימה במכוניות ונרתעה מעט כשדלתות האוטובוסים נפתחו. מה שכן, ראו את המבט השייך שלה כשהיא הרימה ראש אל הבעלים שלה. העיניים המתנצלות כשהאחרונה משכה לה ברצועה על מנת לאפס אותה.
זה גרם לי לחשוב על כלבלבים שהכרתי פה. כאלה שממש רוצים אבל סוטים מהדרך כל פעם מחדש. נבהלים כשדלת חדשה נפתחת והולכים צעד אחורה כשמבקשים מהם עשייה. אולי יש כאלו, אמיתיים ואנושיים שפשוט נועדו לעזור לפעמים, לא להתמסר באמת.
