לפני 7 שנים. 17 במאי 2016 בשעה 20:15
יש לא מעט פעמים שאנשים כותבים דברים שמזיזים בי חלקים שקבורים עמוק עמוק.
בשבוע האחרון היו פה כמה פוסטים כאלה. ארבעה למען האמת.
אחת מהן מוטטה חומה קטנה אצלי, חומה שמיהרתי לבנות שוב.
אחד גרם לי אמפטיה למישהו שאני לא מכירה.
אחת גרמה להתחיל משהו שאסור היה לי להפסיק.
ואחרת פשוט... נגעה. היא כמעט תמיד נוגעת.
במקביל היו וישנן מילים שמגיעות רק אלי.
אחת לוחשת לי סודות ופחדים.
ואחד צועק אותם בכתב, יורק למסך.
אני אדם של מילים. מילים מפעילות אותי. מילים גורמות לי לעצור ולחשוב.
מילים גורמות לי להבין ואז להתבלבל. ואז להבין.
