half-way contempt

אחיין שלי מתקשר ואומר שיש לו שאלון על פחד, משהו שקשור לבית ספר (הוא בן תשע).
אחיין: "מה מפחיד אותך?"
דודה: "פרפרי לילה."
אחיין: "נו, זה חשוב, באמת" ומתגלגל מצחוק.
דודה: "באמת, אני מפחדת מהם."
אחיין: "טוב. זה מוזר. שאלה שנייה, למה את מפחדת מזה?"
דודה: "כשהייתי בערך בת 8 ראיתי סרט אימה שבו מלא פרפרים אכלו אנשים והשאירו אותם מלאים בחורים, מאז אני מפחדת."
אחיין: "אני ראיתי סרט על דרקונים ואני רק אוהב אותם יותר, זה רק סרט. שאלה שלישית, מה את עושה בשביל להתמודד עם הפחד?"
דודה: "נועלת את עצמי בחדר בלי הפרפר, את החתולה בחדר עם הפרפר ומחכה שתומריקו יחזור הביתה להציל אותי."
אחיין: "דודה גייגר, את מוזרה. תומריקו בבית? אני מעדיף את התשובות שלו".

חצוף קטן.