סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 7 שנים. 28 בדצמבר 2016 בשעה 15:27

כבר בדרך אליך הבהרתי שהיה לי יום קשה ואני רוצה בעיקר לנוח, לקרוא משהו ולהפסיק לחשוב. אתה כתגובה הבטחת שלא תפריע לי ושתתנהג יפה וש"רק תגיעי כבר", מה שגרם לי לחייך מעט. אני יודעת כמה קשה לך כשאני מגיעה אליך ולא משתמשת, אתה מתאכזב. כשהגעתי לדירה ראיתי שעל הדלת יש מעטפה שכתוב עליה "תפתחי אותי" וכפל המשמעות שעשע אותי והרגיז אותי בו זמנית, הרי הבהרתי שאני באה לנוח. במעטפה היה פתק קצר שאמר לי שהדלת פתוחה, שיש מים למקלחת ושבערך 40 דקות מעכשיו האוכל שבתנור יהיה מוכן. פתחתי את הדלת ונכנסתי לסלון ריק, כשקראתי בשימך לא הייתה תגובה. הלכתי למטבח ופתחתי את התנור בסקרנות רק כדי לגלות תבנית אטומה עטופה, על השיש מצאתי כוס יין מלאה עומדת ליד בקבוק פתוח.
לקחתי את הכוס איתי וצעדתי למקלחת, חושבת על זה שזה נחמד מצידך להעלם למרות שמזמן לא נפגשנו. כשנכנסתי למקלחת תקף אותי כזה התקף צחוק שהשפרצתי יין מהפה, עליך. אתה היית שם ממש מול הדלת, על שש, פלאג זנב בתוכך ואוזניים מטופשות של פורים ספק של כלב ספק חיה לא ברורה על הראש שלך. בפה שלך החזקת מגבת ועל הגב שלך היה מקופל חלוק. הפנים שלך, לצערי, היו מלאות ביין שהשפרצתי שנייה לפני כן.
החיוך המרוצה על הפנים שלך מהתגובה שלי היה עצום, כך גם הזקפה. התפשטתי כשאני עוד מצחקקת וכשהורדתי את התחתונים קרבתי אותם לאף שלך, הזנב המקשקש והעיניים שהתרחבו הבהירו שלי שאתה מרוצה. ליטפתי אותך על הראש ושאלתי אותך אם אתה רוצה לטעום, הנהנת כל כך חזק שהקשת המטופשת כמעט עפה, סידרתי את האוזניים שלך במקום והחלפתי את המגבת שהייתה בפה שלך בתחתונים שלי.
המים הנעימים הרגיעו אותי טיפה, שחררו לחצים של יום מטורף. יצאתי מהמקלחת, התנגבתי, לקחתי את החלוק מהגב שלך ובדיוק באותה השנייה שמעתי את התנור מצלצל. הלכתי לעבר המטבח ואתה בעקבותי, עם התחתונים המלוכלכים שלי בפה שלך. הוצאתי את התבנית ואתה חיככת את הראש שלך ברגל שלי, מנסה למשוך תשומת לב, הסתכלתי עליך ואתה התחלת ללכת לסלון ואני אחריך. בסלון מול הספה היו מוכנים צלחת, סכו"ם ועוד כוס יין מלאה. אתה מכיר אותי מספיק טוב בשביל לדעת שאת הקודמת שכחתי או סיימתי. אני טופחת לך על הראש, אומרת לך לחכות ליד הספה ומכינה לעצמי צלחת.
כשאני חוזרת לסלון אני מתיישבת על הספה, שמה לב שגם ספר יש על השולחן ומתחילה לאכול. אתה יושב לידי, ישבן על הרצפה, רגליים קדמיות באוויר ומבט של גאווה בעיניים. אני מושיטה יד לפה שלך ואתה מבין שאתה צריך להוציא את התחתונים. אני טופחת לך על האף ושואלת אם גם אתה רעב ואתה מהנהן לשלילה, אבל מניח ראש מתחנן ליד כוס היין. אני מורידה אותה לרצפה ואתה מלקק מעט מתוכה ומסיים בנביחת תודה. אני מחזירה אותה לשולחן ואתה נעמד על שש, הראש שלך נצמד לכף הרגל שלי ומתחכך. אני מסיימת לאכול תוך כדי שאתה מחכך את הראש בעדינות בכפות הרגליים והשוקיים שלי לסירוגין.
אני לוקחת את הספר, מושיטה רגליים, אומרת "יכול" נשענת לאחור ומתחילה לקרוא.
אתה עונה ב"ווף" נרגש, מוציא לשון ואנחנו מבלים את שארית הזמן ברוגע. אני קוראת ואתה מלקק ומנשק את כפות רגליי.

Aציבעוני​(אחר) - מלך!
לפני 7 שנים
Good bye - וואו
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י