כשהגעתי בערב אמרת לי שלא ממש נוח לך, שזה הרגיש לך מטופש להסתובב עם טבעת רטט על הזין כל היום בלי להפעיל אותה אפילו פעם אחת. אני עניתי שזה יהיה מטופש עוד יותר אם תלבש רק את זה וביקשתי שתתפשט. המבוכה שלך תמיד משעשעת אותי.
אתה מתפשט ואני שולחת אותך להביא את הפלאג הרוטט, המסכך ואת הגאג. כשאתה חוזר אני שמה לך את הגאג ואומרת לך לרדת לרצפה, ראש צמוד לרצפה, ישבן באוויר ולפשק אותו עם הידיים. אתה עושה את זה ואני מחדירה את הפלאג באבחה אחת, מה שגורם לזעקה שלך להשמע היטב גם מבעד לגאג. כשזה עמוק בפנים אני מבקשת ממך להעמד על הברכיים מולי ולהתחיל לאונן. אני פותחת ספר, אומרת לך לסמן לי כשאתה קרוב לגמירה ומתחילה לקרוא. לאחר זמן קצר מאוד אתה מתחיל לנהום וכשאני מרימה אליך את הראש אני רואה את העיניים שלך פעורות וכולך מלא רוק.
אני אומרת לך לעזוב את הזין, מסירה את הגאג ושואלת אם אתה רוצה לגמור, אתה עונה בחיוב ובנימוס ואני אומרת לך: "זה שיש לך טבעת לא אומר שתפעיל אותה, זה שיש רטט בפלאג לא אומר שתרגיש אותו, זה שאתה מאונן לא אומר שאתה גומר."
אתה עונה ב: "אני יודע. ומה עכשיו? אני מרגיש תחושת כלום."
"עכשיו אתה הדום. תעמוד על שש ותן לי להניח רגליים, אני רוצה לקרוא." אתה נעמד על שש, אני מפעילה את הפלאג, את הטבעת, מניחה עליך רגליים ואומרת: "אתה לא מוציא מילה עד שאני פונה אליך. ולא מזיז לי כמה אתה קרוב ללגמור, גמרת או כואב לך כי אתה אחרי. אתה הדום."
לפני 7 שנים. 26 בינואר 2017 בשעה 8:36
