half-way contempt

ברגיל אני מתלבשת בלי לתכנן מראש, בלי להסתכל במראה. מתלבשת ויוצאת. אבל יש פגישות אליהן אני מתכוננת בקפידה יתרה, מחליטה מראש מה אני רוצה לשדר ומתלבשת בהתאם. ככה היה הערב. הלקוח של הערב חשוב לי, אני רוצה "לתפוס" אותו. אני צריכה לשדר ביטחון מלא, מקצועיות, גמישות וכן - מעט פיתוי.
במהלך הפגישה ראיתי שהמבט שלו זולג בעיקר לרגליים, שזה ללא ספק לא הפורטה שלי מבחינת מראה. אבל כן, בזה הוא התמקד. הפגישה הולכת טוב, אני משיגה מה שאני רוצה ומצליחה לתת לו את התחושה שהוא זה שקובע.
כשאנחנו מסיימים הוא לוחץ לי את היד, אומר לי: "האמת שהופתעתי, לא ציפיתי למישהי כמוך." ואני עונה ב: "כן, אני רגילה לשמוע את זה.".
הוא מחייך ואומר: "אני אוהב את הגרביונים שלך. חיבה שכזאת."
והולך.

סגרתי את העסקה.