הפוסט בו שאלתי על אוננות על ידי חיכוך במיטה/כרית עדיין מעורר הדים. אני עדיין מקבלת תשובות, אנשים חולקים דעות, אבחנות. נכון לעכשיו אף לא גבר דומיננטי אחד הודה שהוא מאונן כך. יותר נכון, כי חשוב לי לדייק, היו כאלה ש"שולט" מתנוסס לידם, אך הם הודו בפני (ותודה, אני מעריכה את הכנות) שהם מאוננים כך כשהם מתחברים לחלק הנשלט שבהם, הפאסיבי, שהם מרגישים לא דומיננטים כך.
המילים שחוזרות על עצמן הן: מביך, מקטין, משפיל, ילדי, לא גברי, מטופש. המילה שחוזרת לי בראש היא: מעורר.
ונזכרתי באחד שהיה לי.
הוא, כמובן, היה תקופה ארוכה במניעה. מניעה שמלווה בהרבה אוננות, בלכתוב לי פעם ביומיים פנטזיות שלו, בלשמוע על רצונות שלי. הייתה תקופה שהוא היה צריך להיות מרוכז בעבודה יותר מהרגיל והגירוי הוציא אותו מפוקוס, אז פתרתי לו את הבעיה.
הוא יכול לגמור, רק עם הכרית שלו. אבל היה חשוב לי להסביר לו שהכרית שלו היא טיפוס רומנטי, שזקוק לחיזור. היא לא "תתן" לו סתם כך, הוא יצטרך להשקיע בה, לדבר יפה.
וככה, בערך שבוע, הוא והכרית שלו ניהלו רומן באישורי. הוא היה מתחנף אליה, אומר לה כמה שהוא רוצה אותה, מסביר לה למה היא מעוררת אותו, מנשק ומחבק אותה ובסוף כשהיא התרצתה (אחרי פרק זמן קבוע מראש) הוא יכל לזיין אותה ולגמור. ולהגיד לה תודה.
ואני, בערך שבוע, קיבלתי הקלטות של בין דקה לשתיים בהן אני שומעת אותו מחזר אחרי כרית וגומר. את הפעם האחרונה שלהם הם עשו מולי, הוא הסביר לה יפה כמה הוא רוצה אותה תוך כדי שהוא מתחכך בה, כמה היא הייתה חשובה לו. ואמר לה שהוא מצטער, אבל אני לא מרשה לו לגמור איתה יותר, שזה חוזר להיות שלי. מעכשיו הוא רק יתחכך בה, בלי לגמור, אלא אם ארשה אחרת.
באותו יום הוא חיזר גם אחרי כף הרגל שלי, היא הרשתה לו להגיע לקצה ואז הרסה לו את האורגזמה. הכולירע.
