החלטתי לישון קצת בצהריים, יש ימים (אחרי לילות קשים) שאני יודעת שאפול אם לא אנוח לשעה באמצע היום. הבעיה היא שלרוב יש לי סיוטים בצהריים.
וגם הפעם לא הופתעתי. חלמתי שאני בפגישת עבודה חשובה. לובשת את השמלה הנכונה, נועלת את הנעליים הנכונות, מקרינה את האמינות הנכונה, הביטחון הנכון. הפגישה נגמרת ואני מרוצה מעצמי, הגעתי מוכנה ואין סיכוי שקרה משהו שיפיל את זה. ניצחון קל.
הפגישה מסתיימת ואני נשארת מעט במקום העבודה שלי. מגיעה אלי דמות שאני יודעת שעובדת איתי אבל היא ללא זהות ספציפית ואומרת לי: "XXX, אני חייב לשאול, למה לא עשית בית שחי? זאת אמירה פמיניסטית?" אני מסמיקה ונבהלת, מרימה יד ורואה בית שחי שעיר, של גבר שעיר עד מאוד, ממש שעיר, הרבה שערות.
ובא לי למות.
פה אני מתעוררת בבעתה, דופק מואץ, אני באמת מוטרדת. לוקח לי לא מעט זמן להרגע. מהסיוט עצמו בהתחלה ומהעובדה שאני מרגישה מטופשת בגלל אופי הסיוט לאחר מכן.
אני עושה לעצמי דמיון מודרך. אני מדמיינת אותי נשכבת על הגב, יד מקופלת מאחורי הראש ולשון נעימה מלקקת את בית השחי המאוד חלק שלי (בחיי, אני עושה לייזר). מלקקת ומנשקת, מענגת ומתענגת. ללשון מחובר גם גוף ששוכב לצידי ואיזור החלציים מתחכך ברגל הפשוטה שלי, גם היא חלקה (בחיי, גילחתי אתמול).
ולאט לאט אני נרגעת.
וקצת מרטיבה.
