שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 6 שנים. 17 באוגוסט 2017 בשעה 9:29

אני פותחת את הדלת ומחייכת אליו, כבר הרבה זמן שאנחנו מתכננים את זה ולא הצלחנו לגרום לזה לקרות. הוא נכנס, מחוייך גם הוא ולא אומר מילה.
הוא מניח את מזרון העיסוי שלו במרכז החדר, מבקש ממני להתפשט ולהישכב עליו ומתפנה לעמעום אורות, לשים מוזיקה, לאווירה.
אני ממתינה לו שכובה על הבטן.
הוא ניגש אלי ובלי לומר מילה מתחיל לעסות אותי. המגע שלו חזק ומרגיע, השרירים שלי מגיבים בכאב קל ואני מחכה לרגע שהם יכנעו לאצבעות שלו. הלחיצות שלו מוציאות ממני קולות של ספק כאב ספק הנאה והגוף שלי נרפה, לאט לאט. הוא מתעכב על העורף והשכמות ואני נאנחת בהנאה כשהוא נוגע בנקודות בעורף שמצמררות אותי. כשהוא מעסה לי את הקרקפת אני מחייכת, נרגעת.
הוא ניגש אל כפות רגליי, שם זה כבר מפסיק להיות לחלוטין מקצועי, אני יודעת כמה הוא חיכה לזה. המגע שלו טוב, הוא יודע איפה ללחוץ ואיך לגעת והאנחות שלי הפוכות ברורות יותר.
הוא עולה לאורך הרגל, מפעיל לחץ על השרירים הכואבים ואני מרשה לעצמי לשחרר לחלוטין, המגע שלו מדוייק ואני מרגישה שהוא מבין את הגוף שלי.
כשהוא מגיע לישבן אני שמה לב שאני מתחילה להתגרות, הוא מלטף, לוחץ ואני מפרידה מעט את הרגליים, שיבין שאפשר, שאני רוצה. האצבע שלו עולה ויורדת לאורך החריץ ואני נאנחת, הוא מרפרף מסביב לחור ואני נאנחת, הוא יודע שאני אוהבת את המגע שם אז הוא מתעכב דקות ארוכות בהן אני מרטיבה יותר ויותר וכבר אי אפשר שלא לשמוע את הגירוי.
הוא יושב על המזרון, הרגל שלי בין הרגליים שלו ואני מרגישה את הזקפה שלו על הרגל שלי. ביקשתי ממנו לבוא במכנסיים דקים וללא תחתונים.
הוא מכניס יד בן הרגליים שלי, כף ידו פרושה והוא מרים את האגן שלי, במעט, מהמזרון. הוא מלטף בכף יד ישרה והיא מחליקה לאורך השפתיים שלי, מגבירה את הרטיבות. אני שוכבת שם, העונג מציף אותי ואני לא עושה שום דבר פרט ללגנוח. כשאני אומרת לו: "יכול". אני שומעת אותו בולע רוק.
הוא מכניס אצבע אחת מאחור, שתיים מלפנים ומזיז אותן פנימה והחוצה. אני מכניסה את כף היד שלי בין הרגליים, מניחה את האצבעות שלי בנקודה הנכונה ומאוננת. האנחות שלי מתגברות, התדירות עולה ואני מתכווצת על האצבעות שלו בגמירה חזקה.
"תפסיק לזוז ותשאיר את האצבעות בפנים", אני אומרת ומתרכזת בלחזור לנשום כמו שצריך. "היית טוב, אתה יכול להוציא אותן", אני אומרת לו כשאני נרגעת, "אתה יכול ללקק אותן". אני שומעת אותו מוצץ את האצבעות ומחייכת.
אני אומרת לו שהוא יכול ללכת והוא אומר: "את המזרון אני משאיר לך, שיהיה. אם תסכימי לי לבוא שוב".

אתה קם מהרצפה, מלווה אותו לדלת ואומר לו: "תודה, היא נהנתה ממך, החיוך שלה אמר את זה".
אתה סוגר אחריו את הדלת, נעמד ליד המזרון ושותק.
"רד לידי", אני אומרת ואתה כורע בשקט. 
כשאני אומרת "תורך" אתה מפסק בעדינות את הישבן שלי ומתחיל ללקק, אני נאנחת אנחות קטנות ואתה מתחיל לאונן לאט.
הרי הרשיתי לך לגמור היום, כשהלשון שלך בישבן שלי.

Blackbeard​(שולט) - תענוג, גאייגר, את פשוט טובה

}{
BB
לפני 6 שנים
hrgiger - (:
לפני 6 שנים
פשוט אורי​(שולט){-GODDESS​-} - לרגע..
זה היה ונילי מדי
הסוף עשה את הכל.
אוח
לפני 6 שנים
hrgiger - מה רע בוונילי (: ?
לפני 6 שנים
MidnightM - תענוג
לפני 6 שנים
פשוט אורי​(שולט){-GODDESS​-} - אני אמרתי שרע?
אמרתי רק שזה היה ונילי ואז נעשה כמו שצריך להיות . בדסמי.
ונילי זה טעם משעמם.
לפני 6 שנים
hrgiger - ונילי זה נפלא. עם האדם הנכון.
לפני 6 שנים
bondman​(נשלט){FLR} - פנטזיה מגרה מאוד. תודה.
כן והסוויטש בעלילה בסוף. Me Like.
לפני 6 שנים
פרינס​(שולט) - אוחחחח... רודי 💙
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י