סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 6 שנים. 27 באוגוסט 2017 בשעה 18:57

"נו, אתה לא מעדיף לתת לי ספנקינג ולזיין אותי בתחת במקום?" שאלתי אותו בייאוש, בזמן שהסתובבתי כך שישבני מופנה אליו בעוד שאני חופנת אותו ומסיימת בהפלקה עצמית קטנה בנסיון לפתות אותו.

"לא. תעלי על השולחן." הוא לא השתכנע.

רעיון ההתערבות נראה מבטיח בהתחלה, אם אני מנצחת, אני חודרת לזין שלו כאוות נפשי. בהתחשב בכך שאני עומדת לפניו עירומה לגמרי, רגע לפני שהוא הופך אותי לארוחת ערב שלו, כנראה שזה לא היה כל כך מבטיח.

"איך אתה רוצה אותי...?" אני שואלת באנחה מיואשת.

"על ארבע." הוא אומר. אני מרגישה את ההתרגשות בקול שלו. ובישבן שלי, שהוא הפליק בו רגע לאחר שהסתובבתי לכיוון השולחן. הוא עוזר לי לעלות על שולחן האוכל - וכמובן דואג לחפון את גופי תוך כדי ובמהרה אני מוצאת את עצמי רוכנת על ארבע, ממתינה לצעד הבא שלו. הוא מחטט במגירה ומסתובב כאשר הוא מחזיק שמן עיסוי.

"אני מקבלת מסאז'?" אני שואלת אותו בחצי חיוך. "סוג של..." הוא עונה, מחויך בעצמו. הוא שופך כמות מכובדת של שמן על הגב שלי ומתחיל למשוח את כל גופי. זה מרגיש נעים, אבל הסיטואציה קשה לי, משפילה. ואני עדיין לא יודעת מה הוא מתכנן בעצם. אני מפנה מבט הצידה ורואה את הבליטה במכנסיים שלו, זה עוזר לי להיכנס מעט לסיטואציה. כמובן שהוא מקדיש זמן רב למריחת השמן בשדיים, ישבן וירכיים שלי ולבסוף בין רגליי - בצורה שגורמת לי להיאנח בעונג, אפילו שאני לא כל כך רוצה. הוא לוקח צעד אחורה בזמן שהוא מנגב את ידיו, מרוצה מהתוצאה - אני כולי בוהקת ונוצצת.

אני מייד נלחצת כאשר הוא מוציא חבל קשירה. "אולי נוותר על קשירה?" אני שואלת, למרות שאני יודעת שאין לי באמת סיכוי. הוא מניח את החבל לידי ומעביר את ידו בעדינות בשיערי. זה נעים, אבל אני עדיין מרגישה את החרדה נבנית בתוכי. הוא מניח כרית קטנה מתחת לראשי ומכוון אותי בעדינות להניח את הראש עליה. לאחר מכן הוא לוקח את ידיי ומניח אותן בין רגליי. הידיים נקשרות לקרסוליים ואני נותרת חסרת אונים. אני מרגישה שבכל רגע נתון אני אדרוש ממנו לשחרר אותי ולהפסיק עם זה, אך לבסוף מפסיקה להלחם ונכנעת - נראה לאן זה יוביל, פעם אחת לא תהרוג אותי, בהנחה שהוא לא באמת מתכוון לאכול אותי... ואולי אפילו אהנה מעט בסוף.

הוא מעביר את ידו בין רגליי וגורם לי לגנוח. העונג עוזר לי עם ההשפלה והחרדה של הסיטואציה וכאשר הוא פונה ללכת למטבח, אני מוצאת את עצמי כמהה שוב למגעו. הוא חוזר עם סלסלה של פירות וירקות. זה לא מוצא חן בעיני. "פה גדול..." הוא דורש ממני בטון שהרבה יותר מדי מרוצה מעצמו, בזמן שהוא שולף שזיף גדול מהסלסלה. אני לא מאמינה שאני עושה את זה, אני פוערת את פי כאחרונת הסאביות. השזיף מעט גדול מדי עבורי, היה עדיף כבר גאג, אבל כנראה שזה לא היה מתאים לסשן 'ארוחת ערב'.

"אה או דעיז!" אני מנסה לדרוש ממנו דרך השזיף כאשר הוא מוציא בננה מהסלסלה. הוא מקלף אותה ונותן ביס בזמן שהוא מרים את הגבות ומתנהג כאילו שהוא לא יודע למה אני מתכוונת. מניאק. כאשר הוא מוציא גזר, אין לי כבר באמת מה להגיד. הוא נצמד אלי ואני יכולה להרגיש את הזקפה שלו מתחככת בי דרך מכנסיו, בזמן שהוא מחדיר אצבעות משומנות לתוך ישבני, זה כואב מעט אך נעים. אני נלחצת כאשר הוא מצמיד את הגזר לפי הטבעת שלי ומתחיל להחדיר באטיות. אני גונחת מכאב ועונג ומרגישה מושפלת מהדרך שבה זה נשמע בגלל הגאג המאולתר, אבל יודעת כמה שזה מגרה אותו. רק קצה הגזר נותר מבצבץ ממני.

"רק עוד שלב אחד ואת תהיי מוכנה לאכילה." הוא מודיע לי, התאווה ברורה בקולו. הוא מוציא גזר נוסף ומשחק איתו בין רגליי. קשה יותר להחדיר אותו עקב הגזר שכבר נעוץ בישבני, אך בסבלנות רבה הוא ממשיך, ללא ספק נהנה מהאנחות כאב ועונג שלי, עד אשר אני חדורה לחלוטין.

הוא הופך אותי בעדינות על גבי ואני מרגישה כמו עוף ממולא לפני שמכניסים אותו לתנור, אבל כנראה שהוא מרוצה מכך. "את נראית כל כך טעימה, אני הולך לאכול אותך עכשיו." הוא אומר בזמן שהוא מניח את ראשו בין רגליי ומתחיל ללקק אותי. אני לא מאמינה שסיטואציה כל כך משפילה יכולה להרגיש כל כך טוב. בשלב מסויים אני אפילו מפסיקה להיות מודעת לכיצד אני נשמעת כאשר אני גונחת מעונג דרך השזיף. הוא שולח את ידיו כלפי מעלה וחופן את שדיי בזמן שהוא ממשיך לאכול אותי. אני לא זוכרת אפילו את הפעם האחרונה שגמרתי כאשר אני קשורה. אני מנסה להיאבק בחבלים בזמן שאני גונחת בעונג חסר שליטה ובחוסר אונים.

אני נושמת בכבדות דרך השזיף ומרגישה הקלה מידית כאשר הוא שולף אותו ממני. "סיי-" לפני שאני מסוגלת לסיים את המשפט, הוא חודר לתוך פי, לאט בהתחלה. כנראה שכל הריר שהצטבר מרגיש לו טוב. אני מנסה לרדת לו כמיטב יכולתי, אך מודעת לכך שתנוחה זו נועדה בשביל לזיין את הפה שלי. ואכן, לא לוקח זמן רב עד אשר הוא מתחיל להזיז את הישבן שלו קדימה ואחורה - חודר עמוק יותר למעמקי הגרון שלי בזמן שאני מנסה לא להיחנק. התנועות שלו נהיות מהירות ועמוקות יותר ובדיוק כאשר אני מרגישה שאין לי יותר אוויר, הוא שולף את עצמו ממני, מכוסה מריר וגונח בזמן שהוא גומר על פני והשדיים שלי. הוא מלטף את ראשי בעדינות בזמן שהוא מתנשף בכבדות.

אני נותנת לו רגע ואז שואלת. "אתה יכול לשחרר אותי עכשיו?" התשובה שלו היא להחזיר את השזיף לתוך פי. "מפפפפ!" אני מתלוננת, אך הוא הולך לצד השני של השולחן ושולף את הגזר הנעוץ בין רגליי, מתיישב על כיסא ואומר. "עוד לא, אני רוצה ליהנות ממך עוד קצת, את כמו עבודת אמנות." ואז הוא נותן ביס מהגזר.

 

 

אותי הוא הצחיק (:

neter​(נשלטת) - תודה על הסיפור החי והמפורט, ציור מדוקדק
לפני 6 שנים
hrgiger - אמסור לו (:
לפני 6 שנים
Starbuck​(מתחלף) - אהבתי! כתוב מרתק ומגרה
לפני 6 שנים
hrgiger - כן, יצא לו טוב (:
לפני 6 שנים
פשוט אורי​(שולט){-GODDESS​-} - נהנתי.
אנ אוהב גזר.
לפני 6 שנים
hrgiger - גם הוא, מתברר.
אני לא (:
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י