half-way contempt

אני עייפה, מאוד. כל הדרך הביתה אני חושבת על המקלחת הארוכה שאעשה, אחת שתמחוק את היום הארוך שהיה לי ותשאיר אותי מנומנמת, שארדם מהר. כשאני מגיעה הביתה אני מניחה את התיק ונכנסת ישר לחדר האמבטיה.
הוא כבר שם, מחכה. עירום לחלוטין פרט לקולר עם שרשרת ולכיסוי עיניים, הוא, כמובן, זקור. אני מעבירה ליטוף קל על הראש שלו, מתפשטת ונכנסת אל המקלחון.
כשזרם המים פורץ אני שומעת אותו סופר בשקט , במאה ועשרים הוא מגשש את דרכו אל המקלחון. כשהוא מגיע אלי אני מגישה לו ספוג עם סבון והוא מתחיל מכפות הרגליים. הוא רוחץ רגל רגל, מתעכב על כל כפל. מפשעות, בין הרגליים, בתי שחי, חזה, גב. הוא משפשף לאט ובעדינות ומנקה כל מילימטר ממני. כשהוא מגיע לצוואר הוא מגיש לי את הספוג ואני שמה לו שמפו על כף היד. אני נאנחת בהנאה כשהוא מעסה את הקרקפת שלי והוא מחייך, הזקפה שלו מקפצצת. הוא מסיים עם הראש ואני עוזרת לו לשטוף את ידיו, שמה לו סבון פנים והוא מנקה את פני בעדינות.
אני אומרת "די" והוא לוקח שני צעדים אחורה. אני שוטפת את הסבון מעלי ועומדת מתחת למים הזורמים, נחה.
אני סוגרת את ברז המים והיד שלו מגששת אחורה, עד שהוא מוצא את המגבת, הוא עוטף אותי ומנגב באותה הקפידה. אני מעבירה ליטוף על הלחי שלו, לוקחת את קצה השרשרת ומובילה אותו לחדר.
אני מניחה לו את קרם הגוף ביד ואומרת לו: "תמרח אותי, את כולי. אם לא ארדם בחמש דקות הקרובות תוכל להתחכך לי בכף היד", הזקפה שלו מהנהנת שהיא הבינה ואני מוסיפה "אבל בלי לגמור. ניקית אותי כל כך יפה. חבל ללכלך".
ועוצמת עיניים.