אתה תשב על כסא אל מול השולחן. על השולחן יש דף ועט ועליך מצבטים וגאג טבעת. אולי עירום, אולי לבוש, בטוח עם פלאג. אני אכין לך את השולחן, אתה את עצמך. תגיש לי אותך בדיוק בצורה שאבקש.
אתה מול השולחן ואני על הספה. כל אחד והמטלות שלו. אתה תכתוב עונש ואני אעבוד. מאה פעמים בהן תציין את החרטה שלך על התחושות שעוררת בי.
בכל משפט עשירי אתה תקום אלי, תרד לברכיים, תגיש לי את השרשרת של המצבטים כדי שאוכל לקרב אותך אלי, תשים ידיים יפה מאחורי הגב ותקרב אלי את הפה הפעור שלך כדי שאוכל לירוק לתוכו.
בפעם העשירית אתה תקרא לי, מבעד לגאג ולריור ואני אבוא לבדוק אותך.
אני ארשה לך להוריד את הגאג, לנקות את הפנים ולרדת לברכיים. הלשון שלך, בעוד שאני אשען על השולחן ואבדוק את המטלה שלך, תלקק לי היטב את חור הישבן. אני אספור שאכן יש מאה ושאין שגיאות.
אם אהיה מרוצה, מהדף והלשון, אסתובב אליך ואתן לך לבקש שוב את המקום שלך.
אם לא אהיה מרוצה אבקש ממך להעמד מולי, אחבק אותך.
ואלך.
לפני 6 שנים. 11 בדצמבר 2017 בשעה 20:04
