half-way contempt

מקלחת הבוקר שלי התחילה רע. אין מים חמים. יותר נכון, יש מים קפואים. 
אני עומדת לצד הזרם שמשפריץ עלי טיפות קפואות חותכות ותוהה מה לעשות. אני כבר פה, עירומה, קפואה וחייבת להתקלח לפני שהצבעים באים.
אני נושמת עמוק, נכנסת מתחת לזרם ומקללת את כל מי ומה שאפשר לקלל, עד שקופאת לי הלשון.
אני יוצאת ממתחת לזרם ותוך כדי שאני מסתבנת אני מדמיינת את הפוסט שאכתוב על הליבידו הקפוא שלי ואיך  אבקש מכם עזרה שתעירו אותו.
אני לוקחת נשימה עמוקה וחוזרת אל מתחת למים החמים על מנת לשטוף את הסבון. חמים. בחיי שחמים. יש לי מים חמים ואני מתחילה להרגיש את האיברים שלי שוב.
אני עומדת מתחת לזרם, מתחבקת לי עם טיפות מים, מסתבנת שוב (כי חמים לי ואפשר) ומפשירה.
זה לחלוטין יום ללוטו. 

הליבידו גם הפשיר, תודה.