יש משהו שמרגיש נכון בלהסתכל על שניהם עומדים מולי, ידיים מאחורי הגב, זקורים, עירומים לחלוטין פרט למסיכה. יש משהו מעורר במבט שלהם, בכמה שהוא ממוקד בי, מצפה.
אני מבקשת משניהם לרדת לברכיים ומושיטה רגל לכל אחד, "תורידו", אני אומרת ושניהם חולצים לי את הסנדלים. ההוא שהוא שלי יודע שזה השלב שהוא יורד לרצפה, לכפות הרגליים שלי. האורח ממתין, המבט שלו נע מהפנים שלי לכפות הרגליים, הוא פותח את הפה כדי לשאול משהו ואני מרימה אצבע. הוא משתתק ואני מחייכת, הוא מסמיק.
השלי לא מפסיק ללקק, לנשק ולמצוץ ואני קצת מאבדת את עצמי בהנאה. עזבו מיקום, עזבו היררכיה, לפעמים זה פשוט מענג. אני לוקחת לעצמי כמה רגעים, עוצמת עיניים, נהנת מהמגע ומהידיעה שהחדר מלא ציפייה, מתח.
אני פותחת עיניים, מניחה יד על השלי והוא מפסיק, נעמד מולי על הברכיים. אני מבקשת מהאורח להביא את התיק שלי מהחדר הסמוך ומנצלת רגע של לבד כדי לשאול את השלי למה הוא פה. "כי את רוצה", הוא אומר ואני מחייכת, הוא לא.
האורח חוזר עם התיק ואני מוציאה ממנו את המצבטים ואת הכחול ומבקשת מהשלי לעלות על המיטה ולהישכב על הגב. אני מושיטה לו את המצבטים ואומרת לו "שים אותם לעצמך,אני תיכף אתפנה אליך" ומסתובבת אל האורח.
"אתה הולך לאחת מפינות החדר, עומד זקוף ומאונן. אם אתה קרוב לגמירה אתה מיידע אותי ומפסיק, אני כנראה לא אגיב. כשאתה נרגע את מאונן שוב. ככה זה יהיה עד שאסיים איתו ואתפנה אליך", הוא מהנהן והולך לפינה.
אני פונה אל השלי והמבט שלו פשוט גורם לי לחייך. הכניעה, הדמעות, המצבטים כל כך כואבים לו, פיזית ומנטלית. אני מניחה יד על הלחי שלו והוא מתרפק עליה.
אני מתמקמת בין הרגליים שלו, מעבירה ליטוף חטוף על הזין שלו ומציינת שהוא מטפטף. המכה הראשונה מגיעה לו בהפתעה ונפלטת לו צעקה חזקה, אני שומעת את הבהלה של האורח, הוא הפסיק לנשום לשנייה. אני ממשיכה, שוקעת לתוך הכאב שלו והוא לא מתנגד. אני שומעת "אני קרוב" וממשיכה בשלי. הכל מאוד פשוט, אני סוטרת לאשכים ולזין, עם היד או עם הכחול. השלי דומע ומאפשר והזמן בין "אני קרוב" אחד לשני אצל האורח מתקצרים.
אני מפסיקה ומורידה את המצבטים מהשלי ונותנת לו להרגע. הוא שוקע בכאב, בי וחוזר לעצמו לאט לאט. כשהוא לגמרי איתי הוא שואל אם נהניתי ואני מחייכת, הוא מהנהן. אני מסבה את תשומת ליבו לזקפה שלו ושואלת אותו אם הוא רוצה לגמור, הוא שואל: "איך?" ואני לא עונה. עוברות כמה שניות והוא מבקש ממני לגמור, אני מאשרת ומבקשת ממנו להעמד אל מול המיטה, פנים אלי.
אני ניגשת אל האורח ואומרת לו שעכשיו תורו, הרי בשביל זה הוא בא, הוא יורד לברכיים אל מול הזין של השלי ומתחיל למצוץ. השלי קצת דומע, אני רואה את הריגוש בעיניים שלו. אני מבקשת ממנו שלא יפסיק להסתכל עלי ומשחררת אותו מהצורך לומר לי כשהוא עומד לגמור, "פשוט תגמור כשאתה רוצה, הרווחת את זה." זה לוקח זמן, אי הנוחות מקשה עליו, הוא לא באמת רוצה שימצצו לו. שגבר ימצוץ לו, אבל האורח משקיע, סבלני ובסוף הוא גומר.
הוא מבקש לבוא אלי ואני מאשרת, הוא נשכב על המיטה והגוף שלו מבקש נחמה. אני מתרכזת בו ושומעת ברקע את האורח שואל אם עכשיו מותר לו. אני אומרת שכן ושלא יפריע. הוא ניגש אל כפות הרגליים שלי, אומר תודה ומתחיל.
שלי מתחפר בי ואני נותנת לו לשאוב נחמה.
אחר כך האורח יגמיר גם אותי, הרי בשביל זה שניהם פה, לא? בשבילי.
לפני 6 שנים. 9 בפברואר 2018 בשעה 7:51
