יש פה כותב שמשפטים מסויימים שלו מושכים לי חזק בקרביים ועוצרים לי את הנשימה. בכל פוסט שלו אני מוצאת משהו ממני, משהו שהנחתי לו, משהו שהפחיד אותי, משהו שסקרן אותי, משהו שגורם לי לעצור ולחשוב.
לפני כמה זמן פרסמתי את זה https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=731149&blog_id=56785 בעקבות פוסט שלו וביקשתי תגובות.
חלק ענו לי בפוסט וחלק בפרטי, תודה (:
יש שם שתי תגובות (של "חמוד וקשוב" ו"sheket") שהחיבור בינהן עשה לי סדר במחשבות, קצת סדר.
אני חושבת שזה חידד לי את העניין של מלאכותיות בתוך קשר שאיננו ריגשי/משמעותי לבין מלאכתיות בתוך קשר שהוא כן.
ההבדל בין מלאכותיות שמגיעה כי צריך ומלאכותיות שמגיעה כדי לייצר סיטואציה, להוביל למקום בו האותנטיות מתקיימת.
אני יודעת שלא מאוד נוח לי עם מלאכותיות, אבל אני יודעת שאם אזדקק לה על מנת לבנות סיטואציה שתענה על רצונות כנים שלי, יש לה מקום.
אני רק צריכה ללמד את עצמי לא לחשוב, לפעמים. לא ללכת על הבטוח.
