אתחיל מזה שכבר פגשתם אותה בעבר https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=56785&postid=729793 ושאני צריכה לתקן את עצמי, אין לה תלתלים, מתברר שהמצאתי אותם, כרגיל.
בהתחלה הייתי אמביוולנטית בתחושות שלי לאחר טיפול הלייזר, לא הצלחתי להחליט אם זה מביך או נעים. ולא, אצלי אין נעים כשאני מובכת, זאת תחושה שאני מאוד לא אוהבת. משהו בעיסוק המוגזם באיברים שאני מגדירה מיניים (אני עושה בבית השחי ובמפשעות) הקשה עלי להחליט.
ואז באה היא. עם העדינות, הנימוס והתרחישים שאני המצאתי לי ולא קשורים אליה בכלל (:
ועכשיו אני יודעת, זה נעים.
יש את השלב הראשון בו היא סופגת שאריות זיעה ולחות, מכינה את השטח, היא עושה את זה בכזה דקדוק שאני לא יכולה שלא לחייך. אחר כך היא בוחנת אם נשארו שערות שלא ראיתי, שצריך לגלח, מביאה סכין גילוח ואומרת בקול שקט: "אני רק מסדרת, כדי שיהיה שלם. ככה אומרים?", אני מתקנת אותה ל"מושלם" והיא שואלת: "אבל את זה מושלמת, נכון?" ואני מאשרת בחיוך.
אחר כך מורחים את ג'ל הקירור ותקשיבו, הדבר הזה נעים. יש לזה מרקם נעים, הקרירות מעקצצת ואחר כך היא מורחת את זה עם ראש המכונה שמחליק על העור כל כך בעדינות, עובר כל קפל, כל חריץ. כשהיא מגיעה למפשעות אני מודה על כך (בניגוד לרצון היומיומי שלי באחד) שאין לי זין ושהג'ל מסתיר את הרטיבות המתגברת שלי.
ואז הלייזר. זה חם, מעקצץ, ראש המכונה מפעיל לחץ שלא בהכרח נעים והיא. היא אומרת: "סליחה, אני מצטערת שזה לא נעים לך", אני אומרת שזה בסדר. היא עוברת בין השפתיים התחתונות ושואלת: "אני עושה לך בסדר? זה רע ככה או טוב", אני מהנהנת משהו לא מחייב. רק שתמשיך עם השאלות האלה.
אני יודעת שזה לא באמת ממקום מרצה, אני יודעת שזאת מגבלת שפה ושהיא לא מפלרטטת עם הלמעלה שלי. אני יודעת והראש שלי בוחר לדמיין שכן, ראש ארור.
שלב הניקוי מגיע, שנאתי אותו בעבר, עם המטפלת הקודמת. זה היה לא נעים, משפיל, הרגיש יותר כמו ילדה קטנה מאשר כמו אחת שעושים למענה ונותנים לה שירות. באמת שלא היה לי קל בשלב הזה.
אבל היא. היא מעבירה את המקלון איתו היא אוספת את שאריות הג'ל בעדינות ואני מתאפקת שלא לגרגר, המגע העדין שלה בבית השחי שלי נעים ואני מדמיינת לשון. המקלון עובר בחיבור של הרגל לגוף ואני לא יכולה שלא לחשוב כמה אני אוהבת לשון בדיוק שם. אני גם תוהה אם היא מבחינה בין הג'ל שהיא מנקה ממני לבין הרטיבות שלי. היא מנגבת בעדינות וביסודיות ואומרת: "סליחה שאני נוגעת ככה. אבל צריך שתצאי מפה נכון".
כשאני כבר לבושה אני פונה אליה ומודה לה והיא שואלת אם העוצמה של הלייזר הייתה בסדר או חזקה מידי, אני מחייכת ואומרת: "זה בסדר, היה בסדר".
היא אומרת: "לפעמים לקוח אומרת שזה חזק מידי, אז אני שואלת." אני שואלת אותה אם היא בעצמה הרגישה את זה פעם, אם היא יודעת איך זה מרגיש.
היא עונה: "כן. זה כואב, שורף קטן. אבל אני יכולה הרבה כואב. זה עושה כמעט נעים, כמו מסאג'".
וככה, בזה הרגע, התאהבתי בהיא שעושה לי לייזר (:
