half-way contempt

אני הולכת באבן גבירול, סביבי לא מעט רצים ורצות. אחד מכם רץ, עוקף אותי, מסובב את הראש כדי להמשיך להסתכל עלי, תוך כדי ריצה, נופל.
אתה נעמד, אני שואלת אותך אם אתה בסדר ואתה עונה: "הקעקוע, זה הצייר הזה ויש לך שיער קצר. את מהבלוג."
אני מסתכלת עליך מעט מבולבלת, ואתה גם.
אני מבינה, מחייכת ומסמיקה (כן, אני מסמיקה הרבה). אני אומרת לך: "כן, אני מהכלוב. זיהוי מרשים".
אתה עונה: "אני... כן.... גם התמונות (ומסתכל על הנעליים שלי). אני צריך להמשיך לרוץ".
ורץ.
אבל הפוך, לכיוון שממנו באת, מבין את הטעות, מסתובב ורץ לכיוון הנכון.
אז.... ממממ.... היי (: ?