שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 5 שנים. 10 ביולי 2018 בשעה 7:22

יש ימים שרוקעים לי בראש כל הצרכים שלי, הרצונות שלי מסתובבים חסרי מנוחה, אני עצמי רצה בי מקצה לקצה.
בימים האלה אני לא יכולה שלא לחשוב על כמה קשה להיות אותו אדם, למעשה אותם בני/ות האדם, שרוצים/ות לתת לי את כל זה.
כמה קשה להסתובב עם המחשבה שתמיד ארצה עוד, בדרך אחרת, שונה.

 

עכשיו זה פה.
אחשוב על זה אחר כך.
אולי.

A v​(שולט) - לא בטוח בכלל שקשה לאדם מולך לתת לך. כמו שאת רוצה לקבל הוא רוצה לתת.
יש יונק ומניק תמיד
לפני 5 שנים
hrgiger - מסכימה עם החלוקה, אבל זה לא אומר שלמניק/יונק לא קשה.
לפני 5 שנים
hrgiger - למעשה, מה שקשה זה לא הלתת אלא הידיעה שהוא/היא לא יכולים לתת.
לפני 5 שנים
A v​(שולט) - בזה את צודקת וכאן נכנס ההגיון הבריא גם להבין צה אי אפשר וגם להשלים עם העובדה הזו.
אישית מאמין קשר שנבנה טוב לאורך זמן ונכנסים בו עומק כבוד ואמון שכולם כל הזמן גודלים אפשר שלא יהיה דבר שתלוי באחד מהצדדים לא יקרה
לפני 5 שנים
'shir - איך בכלל אפשר לחשוב שאת חסרת רחמים
לפני 5 שנים
hrgiger - כשרק מתיימרים להכיר אותי, אפשר (:
לפני 5 שנים
'shir - מהבלוג עולה הרגשה אחרת. אולי בלבול של אנשים בין אלימה לחסרת רחמים. אבל לא יודעת. לא מכירה אז לא מתיימרת
לפני 5 שנים
לייזר 1​(שולט) - חוץ מזה שאני חולה עליך אנחנו לא ממש מכירים..
אבל,
אני קורא את הפוסטים של מי שנמצא איתך בקשר. ורואים שאת הרבה יותר עבורם.
זה מעיד המון עליך.
לפני 5 שנים
hrgiger - א. תודה.
ב. אני יודעת מה אני עבורם ומה הם עבורי. זה לא מפחית את הקושי, זה אפילו מעצים.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י