לפני 5 שנים. 17 ביולי 2018 בשעה 6:50
לפעמים חבל לי שאני כבר לא בת 16. שלבכות כי עצוב זה עניין של מה בכך. שילד מהכיתה שהפסיק להגיד שלום גרם לי לפקפק במי אני ומה אני שווה. שילדה מהכיתה המקבילה אמרה לי שאני טעימה לה, כשהראש שלה הציץ מבין רגלי ושאסור שמישהו ידע.
לפעמים חבל לי שאני לא יודעת להיות בת 16 ולו רק כדי ששיר כזה יגרום לדמוע ולא רק להתגעגע לימים בהם קיצון ריגשי היה עניין יום יומי.
חשוב לי לחדד.
לא קרה כלום, שום פרידה, החשובים לי עדיין שלי ואיתי.
זה רק השיר, שגרם לי להצטער שהוא לא היה, כשאני הייתי בת 16.
