"מה להכין לך?", הוא שואל כמה שעות לפני שאני אמורה להגיע.
אני עונה לו שהיה לי יום מתיש היום ואני רוצה בעיקר לנוח, אז שידאג לקפה, למשהו קטן לאכול, ליפנים ולטוש אדום. הוא עונה לי בשאלה: "הרשימה הזאת, זה הגיוני?". אני שולחת לו חיוך כתגובה.
הוא, כי הוא כזה, משקיע קצת יותר. כשאני מגיעה יש את כל מה שביקשתי, קרם לעיסוי, יין ומים חמים למקלחת. אני מלטפת לו את הראש בחיבה כשהוא יורד לרצפה, בדרך לספה. אני מתיישבת עליה ואומרת: "תתפשט ותביא לי את היפנים ואת הטוש". הוא נעמד מולי עירום ואני כותבת מספרים. 1 על הזרוע הפנימית, 2 פטמה שמאל, 3 ירך פנימית, 4, אשכים, 5 זין, 6 כף רגל ו-7 לחי ימין של הישבן. הוא אומר: "אני מפחד" ואני מרטיבה קצת.
אני מבקשת ממנו להביא לי את התיק שלי ואת היפנים. מהתיק אני מוציאה ספר ואת השוקר, את היפנים אני מבקשת ממנו לשים לעצמו. אני פותחת את הספר, מבקשת שיכין לי קפה ומסבירה: "אני עייפה, אבל עדיין רוצה שתכאב. אתה פשוט תשב פה לידי, על הרצפה ואני מידי פעם אומר מספר. זה האיזור בו אתה מחשמל את עצמך", המבט שלו מביע פחד, כניעה וריגוש ואני מחייכת. "בין לבין אתה יכול לעסות לי את כפות הרגליים ולנשק לי את הירכיים, כי גם לך מגיע להנות".
הוא מהנהן, אני מניחה יד על הלחי שלו, מושיטה לו את השוקר ואומרת: "שלוש". הצעקה שלו גורמת לי לחייך ואני מתחילה לקרוא.