לפני 5 שנים. 29 בספטמבר 2018 בשעה 4:42
טעות גמורה.
ממש.
זה נע בין הדחף העז למצוא מכונית ולזרוק את עצמי מתחתיה מרוב יגון לבין הדחף העז לזרוק ידיים, רגליים וראש במשהו כמעט ריקודי.
המזל הוא (זה הרגיש כמו מזל רק בחלק מהשירים, ליתר דיוק) שכמעט ואין מכוניות בחמש וחצי בבוקר.
אנשים יש, לא מעט. אני חושבת שחלק רקדו איתי.
ריצה נורמלית לא היתה שם.
