שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 5 שנים. 2 בנובמבר 2018 בשעה 12:50

הוא יושב על המיטה לידנו עם כיסוי עיניים, הרגליים שלו כפותות וכך גם הידיים שמחוברות לקולר. הוא עם גאג, מרייר וזקפה מטפטפת.

אני שוכבת על הגב והצעצוע בין הרגליים שלי מלקק לאט לאט, אני לא רוצה לגמור. בשלב מסויים אני מסמנת לצעצוע לעלות ומכוונת אותו כך שהזין שלו יהיה ממש בין הרגליים שלי. אני אוסרת עליו לזוז ומתחככת בו לאט לאט, הוא נאנח ובתנועות לא רצוניות מנסה לחדור, הוא יודע שאסור לו. אני מרטיבה יותר ויותר מהחיכוך, מהתסכול שלו, מחוסר האונים של ההוא שלידנו.

"זהו, אני רטובה מספיק. תלביש לו את הקונדום. אני רוצה להשתמש בזין שלו." הצעצוע מתרומם, הפנים שלו כועסות, פגועות, גם הוא מטפטף.

הוא מלביש לו את הקונדום ואני מתיישבת. הוא נאנח מבעד לגאג ומהנהן כשאני מתחילה לזוז ואומרת: "אל תגמור. היום אתה רק דילדו."

אני מסמנת לצעצוע להסתכל לי בעיניים ומחייכת כשאני רואה את הכאב.

רצסיבי​(נשלט) - אני באמת לא מבין אם זה רק אני. אם הייתי צופה בסצינה מחרמנת, והייתי מטפטף, ואז היו עולים עלי, אין לי אפשרות למנוע גמירה. אני יכול לחשוב מחשבות קרירות ולעכב את הגמירה, אבל עד כהול מסוים. זה לא כאילו שלאמירה 'היום אתה לא גומר' יש איזה אפקט מאגי.
לפני 5 שנים
רצסיבי​(נשלט) - כהול = גבול
לפני 5 שנים
hrgiger - הוא יכול להימנע כי הוא יכול להתריע כשהוא על סף גמירה וכך לא לעבור אותו.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י