לפני 5 שנים. 5 בדצמבר 2018 בשעה 21:46
אני מתיישבת לידה על הבר ובשניה אני מרגישה בבית. זה היה איתה ככה שנים וזה ככה איתה גם עכשיו. אנחנו פוצחות בשיחה שכאילו אף פעם לא הפסקנו ורגעי השקט ששזורים בתוכה מרגישים ממש בסדר, אף לא טיפה של אי נוחות.
אני שותה את מה שתמיד שתיתי שם, מעשנת את מה שתמיד עישנתי והמוזיקה היא אותה המוזיקה. גם האנשים הם אלה מפעם.
אנחנו מזמינות חשבון ואני נשארת לערק נוסף, לבד. היא משלמת, מחבקת אותי לשלום ובא לי להגיד לה להשאר כי בא לי שכרות מטופשת כמו פעם, איתה.
אני נשארת לבד והאמת היא שנעים לי. התגעגעתי לזה, לככה. כמו פעם.
