סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 5 שנים. 12 בינואר 2019 בשעה 8:40

אמאמשוגעת פונה לאבאמשתףפעולה: "ראית את הזבוב היום?".

אבאמשתףפעולה: "רק בבוקר, כשאמרת לו שיש לו אוכל על השיש."

גייגרשתוההאםזההזמןלאשפוזבשלוותא: "מה? זבוב?"

אבאמשתףפעולה: "כן, לאמא שלך יש חיית מחמד חדשה, אני קורא לו זובי (ב' דגושה)".

אמאמשוגעת: "כבר שמונה ימים."

גייגרשתוההאםזההזמןלאשפוזבשלוותא: " ואיך את יודעת שזה אותו הזבוב?"

אמאמשוגעת: "יש רק אחד בבית."

אני מושכת בכתפיים וחוזרת לשחק בטלפון. 

 

למחרת בבוקר...

אמאמשוגעת: "או. זבובי. לך תגיד שלום לגייגר."

 

שולץ s - בגלל ההורים המשוגעים שלנו אנחנו כאן?
לפני 5 שנים
hrgiger - בזכות.
לפני 5 שנים
דרקן ראהל​(נשלט){מית} - שגעון זה תורשתי. מקבלים מהילדים
לפני 5 שנים
hrgiger - לא לא. זה מהם, ללא ספק.
לפני 5 שנים
שולץ s - נכון. בזכות.
זו זכות לתת שירות.
לפני 5 שנים
דרקן ראהל​(נשלט){מית} - אני רק לא הבנתי על מה גייגר תוהה
לפני 5 שנים
hrgiger - אם לאשפז אותם עכשיו או לחכות.
לפני 5 שנים
דרקן ראהל​(נשלט){מית} - לחכות. ההמלצה המקובלת היום בקרב אנשי המקצוע היא לסחוט מינימום של 7 פוסטים ורק אז לאשפז
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י