צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני 4 שנים. 19 ביולי 2019 בשעה 11:20

זה יחסית חדש, כל העניין הזה שהוא שונא אותי.  טוב, לא ממש שונא אותי יותר כמו לפעמים כועס/מתוסכל/שונא במידה/רוצה לרצוח. פעם זה לא היה, הוא היה מרוגש, מסופק ולפעמים בדרופ אחר  כך, אבל לא היתה שנאה. וזה לחיוב, כל הרגש הזה. 

זה לחיוב כי זה אומר שאני מרשה לעצמי לדרוש ממנו יותר והוא נותן יותר, למרות הקושי. זה לחיוב כי זה מעיד על כך שאני שרירותית יותר ופחות מתחשבת בקושי שלו. זה לחיוב כי הוא נושם עמוק, גם במקומות שקשה ושהוא קצת שונא ונותן את עצמו. זה לחיוב כי זה שאני רואה בעיניים שלו, באופן מידי, את הכעס והתסכול רק מדגיש את המבט שהיה לו שנייה לפני ושיהיה שוב כמה דקות אחר כך.

אז אני שמחה שהוא קצת שונא אותי לפעמים, זה רק מבליט את שאר הרגשות שלו. 

 

Synt​(נשלטת) - נפלא.
גם התהליך שאתם עוברים יחד, גם היכולת שלך לנתח את התחושות שלו והמשמעויות שמאחוריהן ובעיקר היכולת שלך לאהוב ולהכיל אותו ואתכם בתוך זה (וגם המילים היפות שבחרת כדי לתאר את זה)
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י