לפני 4 שנים. 7 באוגוסט 2019 בשעה 4:29
היא שואלת אותי כמה בכלל יש לי עכשיו ואני עונה: "רק את הצעצוע". היא מחייכת ואומרת: "אני לא חושבת שאני מכירה אותך רק עם אחד".
משהו בי זז, אבל הערב מהנה והיום שלאחר מכן עמוס, אז אני שוכחת מזה.
הבוקר התעוררתי (ספונטנית לחלוטין על ידי החתולה שנשכה אותי כדי שאפתח את החלון כדי שהיא תוכל לאכול את עציץ האבוקדו שסגרנו שם כדי להגן עליו מפניה) מוקדם מאוד, כל כך מוקדם שכבר רוקנתי את תיבת המיילים שלי, אז היה לי זמן לחשוב. ומה שזז בי לפני יומיים הזכיר לי את השאלה שלה והנכיח את סדק הגעגוע שלי. לא לכולם, ממש לא.
אני מתגעגעת אליה ואליו (והיה אחד קצר שגם מדגדג קצת חוסר, אבל יותר החמצה מגעגוע).
