"לא הייתי רוצה לחלוק אותך עם גבר אחר לידי, אבל גם לא הייתי רוצה למצוץ לגבר לידך
אלא אם כן את אומרת לי לעשות את זה ואז אני מבצע"
זה ציטוט קצר של הצעצוע, מהיום. הוא ניסה להסביר לי איזו תובנה שהייתה לו (התמצית היא שהוא רכושני, קנאי ועושה למעני גם כשהוא לא רוצה). והאמת היא שאני בתקופה יחסית רגועה שלי, אני משקיעה בלשפר את החיים שלי, לבנות את עצמי מקצועית ואני מסתפקת בצעצוע, בלי עוד תוספות (כמו בדרך כלל), אבל אחרי השיחה הזאת יצאתי עם חשקים. איך שהוא פרט בפני את מה שהוא לא רוצה, למה הוא לא רוצה, את החששות ואז אמר שזה לא ישנה - אם ארצה, הוא יספוג מה שאתן, הלמטה שלו עורר אותי, מאוד. ומאז רצות לי תמונות בראש, בדיוק של הדברים האלה שהוא לא רוצה, אבל ייתן אם רק אומר.
אני רואה אותי רוכבת על גבר אחר ואת הלשון שלו בין הרגליים שלי. אני רואה אותו סופר 70 עם הכחול ואז מודה לי יפה ומבקש שוב. אני רואה אותו מסביר יפה לגבר אחר איך אני אוהבת שמלקקים אותי, מחדירים אצבעות. אני רואה אותו מודד תחתוני נשים בחנות וקורא לי לראות. אני רואה אותו יורד לרצפה ברחוב, לנשיקת שלום. אני רואה אותו עומד בצד כשאני משחקת בגבר אחר ומודה לו בסוף על כך שהוא שימח אותי. אני רואה אותו יושב ומספר לי את כל מה שקשה לו ואת כל מה שהוא דווקא אוהב.
אני רואה אותו מסביר לי לפני כל אלה כמה הוא לא רוצה לעשות, אני רואה אותו עושה.
ובסוף אני רואה איך שוב, אחרי כל פעם, הוא מסביר לי שהוא לא רצה לעשות, לא רוצה שוב אבל: "אני אספוג מה שתתני וזה לא משנה אם אני אוהב את זה".
ועכשיו אני רעבה, מאוד ואני רוצה לקחת אותו לכל המקומות האלה שהוא היה מעדיף לא להיות בהם ולראות איך הוא נותן לי, אותו.
