בחודשים האחרונים אני עוסקת (בפועל ומחשבתית) בבניית העתיד המקצועי החדש שלי. זה מורכב משתי מטרות - האחת היא לבנות עסק יציב, משגשג, שאהיה גאה בו ויחזיק שנים קדימה, השנייה היא לחסוך בשנה וחצי הקרובות מספיק כסף לחודש ביפן (שבועיים לבד ושבועיים עם הבחור שלי).
זה מחלחל גם לחלומות.
הלילה חלמתי שאני מתעוררת בבוקר ורואה שכל מי שהיה שלי בעבר (או התחיל קשר משמעותי שלא הגיע לכדי שיוך) פנה אלי וביקש לחזור. אני, בהבלחה של רגע ותחת ההנחה, הלא נכונה במציאות, שהם האשמים היחידים בכך שזה נגמר, אמרתי לכל אחד ואחת שאני אשקול זאת. העניין הוא שאני דורשת דמי רצינות, חמישה שקלים על כל יום שעבר מאז שהקשר נקטע. רובן.ם הסכימו.
כשסיפרתי את זה לצעצוע שעדיין שלי, הוא הגיב בהתחכמות ואמר: "יו, מזל שאני כבר שלך, ככה אני לא צריך לתת לך כסף סתם". אני עניתי לו: "כן? זה מה שהופך את זה למזל שאתה שלי? ואתה אמור לרצות לשמח אותי. עכשיו תשלם שקל על כל פעם שהתחכמת*".
וככה, קוראי וקוראותי, ממנים לעצמך טיול של חודש ליפן. בגבוה.
נ.ב.
גם בחלום, האחרון ששחחררתי היה המרצה ביותר, זה שהולך רחוק יותר. הוא ביקש רשות, אחרי דמי הרצינות, לשלם על המלונות שלי. אני נדיבה, הרשיתי לו.
* היה קשה לספור, הערכנו את זה ב-2000₪.
