יש ימים שהרעב שלי חד, בוטה, אני דורשת יותר, מכילה פחות. כשפתחתי לו את הדלת הוא חיבק אותי לשלום, כרגיל, אני חיבקתי בחזרה לשנייה ומשכתי אותו למטה, לרצפה. הוא כרע שם, התיק עליו, הנעל שלי על הראש שלו ואני אמרתי: "אנחנו נתחיל בזה שאתה תתפשט ותתכופף על השיש. אני אאונן לך ומספר השניות שיקח לך לגמור זה יהיה מספר הפעמים עם הכחול על האשכים, מיד לאחר הגמירה. תרים את יד ימין אם זה ברור". הוא הרים יד ואני המשכתי: "אחר כך אתה תפער למעני את הישבן שלך, עם שתי הידיים ותרים רגל אחת. אני אצליף עם השוט על כף הרגל ואתה צריך לדאוג לשני דברים. להשאיר את הישבן פעור ואת הרגל באויר. כל פעם שלא תצליח תרוויח לך כוויה עגולה על הירך. הבנת?" יד ימין התרוממה. הורדתי את הרגל והוא הרים אלי מבט מפוחד, שאלתי אותו אם הוא רוצה להגיד משהו והוא שאל: "למה?". עניתי לו שאני צריכה קצת שקט ושיראה לי כמה הוא שלי. הוא הרים את יד ימין, קם מהרצפה, התפשט והתכופף על השיש.
כשהתחלתי לאונן לו הוא אמר: "קחי מה שאת צריכה, זה שלך גם ככה".
לפני 5 שנים. 6 באוקטובר 2019 בשעה 13:49
