אף פעם לא הייתי אישה חומרית (אם כי לעולם לא התנגדתי לפרח או לשוקולד מה"גברים שלי"), תמיד טענתי שלגיל שמונים אנחנו ניקח איתנו רק את הזיכרונות. כל הזהב, היהלומים, הרכבים הבתים (כל ה – 50 שיש לי), יעברו לילדים ו/או לנכדים ו/או ליורשים בלתי צפויים ואנחנו.... אנחנו נישאר רק עם הזיכרונות.
אני מאמינה שאחת המטרות שלנו בחיים זה ליצור את הזיכרונות האלו, כאלו כשנזכר בהם.....ונחייך, כאלו שיזכירו לנו שעשינו משהו בחיים שלנו, כאלו שיזכירו לנו שהיו לנו חיים, כאלו שיזכירו לנו כמה היינו מופרעים, שובבים, "סוטים", מעניינים, לא משעממים, לא משועממים, זיכרונות טובים, מתוקים, רטובים.......
לא כולם מסוגלים לעשות זאת, לא כולם מוכנים ומסוגלים ליצור זיכרונות. לפעמים אלו שמסוגלים לא מעיזים. לא מעיזים ממיליון ואחת סיבות, זה לא מקובל, זה סוטה מידי, אי אפשר, לא נעים, אני רוצה אבל לא יכול, אין לי את האומץ......ויש עוד ועוד. אני קוראת להם "התרצנים" (אנשי שמתרצים כל היום ועסוקים כל הזמן ב"לא" וב"אי אפשר" במקום ב"כן").
זה היה ברור לי שהיא אחת מה"תרצנים" המכורים. היא לא ממש הכירה את העולם שלנו, היא רק שמעה עליו. היא לעולם היא לא נגעה בו אבל לא היה לי ספק שהיא שם. היו לה אלף פנטזיות, אני מכירה את כולן (או לפחות אני רוצה להאמין שאני מכירה את כולן), תמיד דאגתי בשיחות איתה לרדת לפרטי פרטים, להבין, להכיר, לדעת. היא הייתה חברה טובה, אחרי כמה שנים טובות של חברות אמיתית ביננו כבר ידעתי מה אני הולכת לתת לה כמתנת יום הולדת.
דרוש
דרוש שולט אמיתי, כריזמטי, דומיננטי, אינטליגנטי ויפה (רצוי גם חתיך הורס),
לחוויה מעניינת ושונה.
עליו להיות בין הגלאים 27 – 35, מעל מטר ושמונים.
חובב ספורט (לא כצופה...) אוהב להתאמן ובברכה יתקבלו גם שרירים וריבועים בבטן.
שער על הראש, וחלק בגוף (חזה, בטן, גב וישבן) ורצוי שיהיה שחום.
תמונות של גוף חשוף (אפשר גם פנים אבל לא חובה) עם תחתון בוקסר שחור או לבן
יש לשלוח לכתובת מייל XXX.gmail.com
עד לתאריך 12.12.2012
במידה ותמצא מתאים מבטיחה ליצור קשר.
(שולטים יקרים אין טעם לחפש את המודעה הזאת, היא כבר הוסרה).
לאף אחד מהם לא היה מושג למה הוא נכנס, ולכן כמות האמליים שהגיעה אלי לא הפסיקה להפתיע אותי. הם נבחרו בקפידה, הטובים עברו לטלפון, הטובים ביותר הגיעו לפגישה. הם "רואיינו" בלי סנטימנטים, לא ויתרתי לאף אחד מהם, שאלתי, ביררתי, חקרתי...לא התפשרתי. בסוף בחרתי את האחד. השולט האולטימטיבי מבחנתי.......בשבילה.
כשהוא נבחר סיפרתי לו במה מדובר. "....היא תחכה לך בחדר לבושה ובעניים עצומות, היא לא מכירה את עולם השליטה אבל היא שם.....בפנים עמוק היא שם אבל היא עדיין לא יודעת את זה. אתה צריך להיות עדיין איתה ויחד עם זאת מאוד קשוח. אסור לך להשפיל אותה, אסור לך לסטור לה או להרביץ לה והחשוב ביותר אסור לך להשאיר עליה שום סימן. אתה יכול לקשור אותה ואתה יכול להשתמש מעט בכוח פיזי איתה. התפקיד שלך הוא לענג אותה, להוציא לה את כל האוויר מהגוף, לטשטש לה את כל החושים. להטריף אותה. בכל מקרה, לא לאשר לה להוציא את כיסוי העניים. אסור שהיא תראה אותך. במידה ואתה מוכן וההצעה מתאימה, אצור קשר בימים הקרובים על מנת לתת לך את הפרטים האחרונים...." הוא חייך, לחצנו ידיים וקבענו להיות בקשר בשבוע לאחר מיכן.
המשך יבוא.........