שיחות הטלפון איתה היו מפתיעות מהרגיל, הן היו ארוכות מהצפוי, כל פעם שראיתי את המספר שלה על הצג הגוף שלי רעד, בהתחלה שהיו מיילים קטנים זה היה נחמד, אבל כשחזרתי לשמוע את הקול שלה רעדתי כל פעם מחדש. היא ידעה בדיוק מה היא עושה, לא יכולתי להשיג אותה או להתקשר אליה, אבל היא הקפידה להתקשר פעם פעמים בשבוע, היא דאגה להתקשר רק כשנוח לה והקפידה לא להתקשר כשביקשתי. היו פעמים שהתחננתי בפניה רק לשמוע את הקול שלה אבל תמיד היה לה איזה תירוץ מושלם ל"למה לא". זה הטריף אותי וגירה אותי כל פעם מחדש. היא הייתה כל כך רחוקה ממני וכשדיברתי איתה היא הייתה כל כך קרובה, לעולם לא היינו ביחד, היא לא רצתה אותי אבל היתה מספיק מקסימה על מנת לשמור איתי על קשר מידי פעם ולא להעלם לי לגמרי מהחיים שלי.
כשהיא נסעה הבנתי שזה הסוף, היה ברור לי שזה נגמר (אפילו שזה לעולם לא התחיל), רציתי אותה כל כך, אבל הבנתי שהיא לעולם לא תהיה שלי, היא אמרה לי כמה פעמים שאני "לא הסגנון שלה", שאני "חלש" לה מידי אבל לא ויתרתי, המשכתי להגיד לה כמה אני רוצה אותה, כמה אני מפנטז עליה, אפילו סיפרתי לה כשאני מזדיין עם המאהבת החדשה שלי אני מידי פעם מדמיין אותה במקומה.
היא סחפה אותי למקומות שלא הכרתי, שלא ידעתי שאני מסוגל להגיע אליהם, היא הייתה בשליטה מלאה על החיים שלה, וגם על החיים שלי, מצאתי את עצמי מספר לה על הכול, מהשטויות שעשיתי בפנימיה כשהייתי בן 16 ועד לשיחות על האח של אישתי, ככל שהזמן עבר ככה רציתי אותה יותר, הקול שלה היה כל כך מפתה בטלפון ולחשוב שהיא כמעט לא התאמצה, מידי פעם היא שלחה לי מייל ותמונות, היא דאגה לשמור אותי על אש נמוכה בצורה הכי מושלמת שרק נסיכה כמוה מסוגלת לעשות. לפעמים, כשהיא החליטה להתעלל בי, היא היתה שולחת לי תמונות מטריפות, כאלו שרואים הכול ולא רואים כלום, אפילו בתמונות היום יומיות הפשוטות שלה, הסקס היה נשפך ממנה לכל הכיוונים (ורק להבהרה, התמונות לא היו תלת מימד).
היתה לי תמונה שלה שהיתה הפייבירט שלי, כל פעם שרציתי לאונן פשוט פתחתי את המייל והוא נעמד בשניה, היא הייתה יותר טובה מכל תמונת פורנו מקצועית שראיתי בחיים, היא צילמה את עצמה בתחתון חוטיני תחרה בצבע טורקיז וגופיה שחורה, כאשר אצבעות של יד אחת בתוך התחתון באופן כזה שנדמה שרואים את הציפורנים המדהימות שלה נוגעות בדגדגן המהמם שלה מעבר לתחרה של התחתון, כל כך אמיתי.
הימים הפכו לשבועות וחודשים, לא ברור לי איך היא תפסה אותי, היא כל כך רחוקה, כל יום הייתי פותח את המייל לראות אם יש משהו חדש ממנה, וכל פעם הייתי מחייך מחדש כשראית את השם שלה על המסך שלי, ככה זה, תמיד אנחנו רוצים מה שאי אפשר להשיג.
לעיתים רחוקות כשאלוהים מחליטה לפרגן לנו, המשפט הזה תופס לשני הצדדים.
באחד הימים פתחתי את המייל שלי, מייל מפתיע חיכה לי שם:
"...בעוד עשרה ימים אני מגיעה, כן אני יודעת, זה לא צפוי ולא מתוכנן אבל אני מגיעה לשבוע. אני רוצה אותך. אנחנו נפגש בשלישי בערב, יש לך עשרה ימים לדאוג לכל הלוגיסטיקה: מקום כפי שאני אוהבת, תתארגן עם סיפור לאישה, סיפור למאהבת וסיפור לעבודה, וכמובן פינוקים קטנים חמודים מסביב כמו שרק אתה יודע, תשלח לי את הכתובת, תחכה לי שם יושב על המיטה עם פנים לכיוון הדלת, ערום לגמרי פרט לבוקסר השחורות הצמודות והסקסיות שלך, העניים שלך יהיו קשורות בסרט סטן שחור עבה (לא צעיף, לא מטפחת, ולא כיסוי מאולתר...סטן שחור), ולצידך תחכה לי המתנה שתמיד רצית לתת לי..... סטרפאון שלי.....שלך....." . במידה ואגיע לחדר ומשהו לא ימצא חן בעני, אני עוזבת ולא תראה אותי או תשמע ממני יותר, מעכשיו ועד אז.... אל תיצור קשר, אודיע לך כשאגיע, אני יודעת איך להשיג אותך......".
קראתי את המייל הזה אולי 30 פעם הסתכלתי עוד מאה פעם על שם השולח על מנת לוודא שהמייל ממנה, על מנת לוודא שאין שום טעות. וכן זאת היא אין שום טעות, היא מגיעה.
איך בדיוק אני אמור לתפקד עכשיו בעשרה ימים הקרובים. הכול אמת, זאת היא .....היא אשכרה מגיעה.
המשך יבוא.....
- סוף -
