הוא היה התלמיד המצטיין בשכבה שלו, קצת חנון של מדע בדיוני ופנטזיה ולמרות זה, או אולי בגלל דווקא בזכות זה, הוא נבחר פעמיים לראשות מועצת התלמידים, בעיירה חסרת החשיבות שבא העביר את כל חייו. חסרת חשיבות ומאוד מאוד קתולית, רחוקה מכל ריכוז עירוני, אבל קרובה מאוד ליערות עד, לתנים, שועלים, אווזים, עצי תפוח וכמובן ונחשים.
בעיני אביו הקיום האנושי הכי גבוה הוא להיות כומר. מה שאף אחד לא הבהיר לו, עד שכבר היה מאוחר מדי – זה את המחיר הגבוה שכומר משלם עבור האחריות שלו. מצד אחד, הביצים של העיירה שהוא מחזיק אצלו בנוח. זאת מתוקף התפקיד. שלו, למחול חטאים הכי נוראים, חטאים כאלו שהשריף לעולם לא יעלה על אפילו דעתו – ובוודאי לא יצליח לתפוס את הפושע. כל עיירה צריכה בשביל הסדר הטוב שלה, מישהו שינקה את הפשעים הרעים באמת.
ומצד שני, אסור לו להתחתן, והוא דווקא אוהב נשים. כמו שהצטיין בכל דבר בתיכון, הוא גם הצטיין בלימודי הכמורה, התקבל בקלות להיות הכומר הראשי ולאחר כמה שנים הצטיין גם בחטאים הסטנדרטיים של הכומר (הינה כי כן, הרי הכנסיה הצמיחה בתוכה את גדולי הפדופיליים). עד שיום אחד החטא שלו היה כל כך גדול, עד שדת היער החליטה להיכנס לחייו כדי לעקם אותו קצת (בניגוד לאמונה הרווחת, אין פיה טובה ושדה רעה. ישנה אישה ןבה המורכבות של אם עם העוצמה של קליאופטרה).
השדה החלה לפתות אותו בחלומות חוזרים, ששאבו את כל האנרגיה שלו והתישו אותו לחלוטין. רק אז הפיה הופיע לפניו במלוא הדרה, עם שערה השחור העבות, עיניה החומות היוקדות ושפתיה בגוון של תות (וכנראה באותו הטעם, אבל את זה הוא לא ידע לעולם). השדה כבלה אותו בקלות בשערה העבות, והוא חסר אונים וחסר מזל התחיל להתחנן בפניה, הרי הוא כל כך צריך מגע נשי, ויחד ועם זאת זהו גבול כל כך חזק עבורו. המעמד שלו ככומר תלוי בהיותו בתול.
בהיותו קשור, מובס מול העוצמה שלה – לא נותר לו אלא להתחנן, אבל היא דווקה נהנתה לראות אותו מתחנן, ורצתה עוד מזה. כשהוא הרגיש שלא לא יכול לזוז, דמעות זלגו מעיניו, היא אספה את הדמעות ובעלה אותן.
הדמעות שלו העניקו לה כוח עצום. היא נפנה מולו בכנפי העטלף שלה, וירקה אליו וירוס חדש , וירוס החרמנות. והוא, דמעות בעיניו, לפתע פתאום הרגיש שהוא רוצה להעניק לה עוד מתנות, ואת זה בדיוק היא רצתה. הוא אונן לפניה והיא גנבה את כל הזרע שלו, עד שהוא נרדם , או כמעט נרדם, קשור עדיין בשיער העבות שלה.
אבל בדיוק כשהוא חשב שהיא תשחרר אותו, לה היו תוכניות אחרות בשבילו. מבחינתה, האונס רק התחיל. היא היתה עדיין מאוד מאוד רעבה. והיא התכוונה להפתיע אותו, לעזור לו לגלות דברים חדשים על הגוף האנושי חסר המודעות שלו. הגוף שמנסה להתעסק עם האל, ולא יודע להיכן הוא נכנס. מבחינתה, המשחק עוד לא נגמר, אולי בעצם רק התחיל. היא הביטה בעיניו במבט רעב, והמבט שלה הדהים. אותו. הוא. כמובן היה. קשור חזק, אבל גם בלי הקשירה הוא הרגיש לגמרי תחת הקסם שלה.
היא היתה מוכנה להעניק לו את העינוי של אחרי האורגזמה. היא התחילה לאונן לו, בצורה מאוד אינטנסיבית, וכשהוא צורח מרוב כאב, היא המשיכה להתעלל, במקום הכי רגיש ובזמן הכי רגיש שלו. הוא גמר לפניה באותו היום עוד 7 פעמים, וכל פעם היא גנבה את כל מה שיצא ממנו. כשהיא עזבה אותו הוא היה שבור לגמרי, אבל עם חיוך. חיוך מתוק של חטא.