אונורה

אני נורא עמוסה, היא אמרה.

ואז היא הוסיפה, אבל יש לי זמן בשביל משחק תפקידים, אם אתה מעוניין. אני אשלח לך לינק לוייז, תגיע היום לבוש במדים של מתדלק בשעה 15:35 בדיוק.

בשש בערב עדיין חיכיתי לה בהתחנת הדלק, כאשר קיבלתי ממנה הודעה: מדים ממש יפים! מקווה שלמדת איך להתנהל שם בלי שיעצרו אותך על התחזות.

למחרת, קיבלתי ממנה הודעה נוספת: בעוד 20 דקות בדיוק תעלה על המדים. אף מילה נוספת. לאחר חצי דקה - לינק לתחנה אחרת.

קאמרי אדומה כמו שלה אין הרבה בארץ, בדיוק כשראיתי אותה מרחוק נכנסת לתדלק קיבלתי הודעה נוספת, מילה אחת: ״מלא״.

היא נכנסה לתחנה, נעמדה באיזור של תדלוק עצמאי, וכשניגשתי לרכב שלה, זיהיתי מייד שינוי אחד ברכב לעומת הפעם האחרונה שבה הייתי בפנים, שוכב קשור על הריצפה מאחורה: המצת היה בחור שלו. היא חייכה אלי, ובזמן שהחזרתי לה את כרטיס האשראי, היא שלפה בקבוק בושם ג׳יו והטיזה על היד שלי. משום מקום היא שלפה גאג בצורת פיטמה והכניסה לפה שלי. התחלתי למצוץ את זה, ומשהו הרגיש מיוחד בגאג הזה, משהו הייטקי כזה, כאילו יש בפנים חיישן עוצמה ובלו טות׳.

היא אמרה: ״דמיין שזו הפיטמה שלך, חמוד. לא שלי״. הגאג מייד נפל לי מהפה, ליד בין הרגל של לדוושת הגז.

היא פתחה קצת את דלת הרכב, מספיק כדי שתוכל לסגור עלי אם תרצה, ואני ירדתי על הברכיים על המדרכה והושטתי את היד כדי להרים את הגאג. תוך כדי זה היא אמרה לי: ״תיזהר שהפיטמה שלך לא תיפול״.

הבטתי בה במבט ממש מבולבל - הרי הפיטמה שלי כבר נפלה. היא לא אמרה ״שלא תיפול שוב״, והיא תמיד כל כך מדייקת במילים שלה. גם הטון שלה לא היה סרקסטי בכלל, אלא למעשה טון די מודאג. אבל אני ראיתי על הפנים שלה שהיא ממש נרטבת מהסיטואציהץ היא ממש אוהבת לראות אותי מבולבל ואובד עיצות. ואני אוהב אותה, אז פשוט שתקתי כאילו הגאג עדיין בפנים ואנחנו עשוים פט פליי, כשחיית המחמד היא דג. גם ככה  אני במזל דגים... תוך כמה שניות גם ככה החזרתי את הגאג ואני הייתי שוב על הרגליים מולה

הכל קרה כל כך מהר, ופתאום הרגשתי עלי מצבטי פיטמות. הלחיצה של במצבטים היתה עדינה לעומת מה שאני רגיל, כמו דיגדוג נעים, הסתכלתי עליה במבט משועשע, אבל ההבעה שלה היתה שומרת סוד, מה שגרם לי שוב לבילבול, וגרם לה לשחרר אנחת הנאה קטנה. פתאום הרגשתי את יד שמאל שלי נשרפת, בדיוק איפה שהיה בושם קודם, ואז ראיתי בזוית העין שהיא מחזירה למקום את המצת. כיביתי את האש בשערות היד שלי עם היד השניה, אבל אז הרגשתי כאב נורא באצבעות. מייד, באינסטינקט, ניסיתי להכניס את  האצבעות הפה אבל הלסת שלי היתה נעולה עכשיו על הגאג, והוא חסם את את היד והציל אותי. נשכתי חזק את הגאג ואז הרגשתי כאב מטורף בפיטמות, הרגשתי שתוך שניה הן נתלשות ממני ונופלות לריצפה. 

היא הביטה בעיניים שלי ואמרה, פשוט תשחחר את הפיטמה.

לא הבנתי איך לשחרר את הפיטמה. 

ואז הבנתי, לשחרר את גאג.

אני רוצה לשלם עליך, היא אמרה. זה כבר מאוד משפיל, להיות פרופרטי שלה, עוד לפני שנפגשנו.

אכלנו סושי סאשימי (דג נא), הרבה מים וקצת וויסקי. לא שהיינו צריכים את זה כדי להיפתח - כבר הרבה זמן שניסינו שנינו לקבוע זמן להיפגש, ולא הסתדר.

פתאום היא הביטה בי וציוותה ״תמזוג לי מים״. מזגתי והודתי לה. היא חייכה...

תתפשט, היא אמרה לי בשקט מיד כשהגענו לדירה שלה.

הורדתי לאט את החולצה. ״היום״. היא אמרה. הורדתי את המכנסיים, והמנעול שלי התחיל לבצבץ. היא חייכה חיוך מנצח, ואני הסמקתי מבושה. לא היה יותר מה להסתיר - הורדתי גם את התחתונים.

״אתה מדליק אוותי״ היא אמרה

השפתיים שלה כל כך יפות

היא הורידה את החזיה

ניגשתי אליה, והחזקתי אותה בעוצמה, יד אחת שלי אווחזת בשתי ידיה

ביד השניה מעכתי חזק את החזה שלה בעוצמה ששנינו לא הכרנו

ואז סובבתי אותה, ירדתי על ברכי ונישקתי את הישבן שלה

הוא היה התלמיד המצטיין בשכבה שלו, קצת חנון של מדע בדיוני ופנטזיה ולמרות זה, או אולי בגלל דווקא בזכות זה, הוא נבחר פעמיים לראשות מועצת התלמידים, בעיירה חסרת החשיבות שבא העביר את כל חייו. חסרת חשיבות ומאוד מאוד קתולית, רחוקה מכל ריכוז עירוני,  אבל קרובה מאוד ליערות עד, לתנים, שועלים, אווזים, עצי תפוח וכמובן ונחשים.

בעיני אביו הקיום האנושי הכי גבוה הוא להיות כומר. מה שאף אחד לא הבהיר לו, עד שכבר היה מאוחר מדי – זה את המחיר הגבוה שכומר משלם עבור האחריות שלו. מצד אחד, הביצים של העיירה שהוא מחזיק אצלו בנוח. זאת מתוקף התפקיד. שלו, למחול חטאים הכי נוראים, חטאים כאלו שהשריף לעולם לא יעלה על אפילו דעתו – ובוודאי לא יצליח לתפוס את הפושע. כל עיירה צריכה בשביל הסדר הטוב שלה, מישהו שינקה את הפשעים הרעים באמת.

ומצד שני, אסור לו להתחתן, והוא דווקא אוהב נשים. כמו שהצטיין בכל דבר בתיכון, הוא גם הצטיין בלימודי הכמורה, התקבל בקלות להיות הכומר הראשי ולאחר כמה שנים הצטיין גם בחטאים הסטנדרטיים של הכומר (הינה כי כן, הרי הכנסיה הצמיחה בתוכה את גדולי הפדופיליים). עד שיום אחד החטא שלו היה כל כך גדול, עד שדת היער החליטה להיכנס לחייו כדי לעקם אותו קצת (בניגוד לאמונה הרווחת, אין פיה טובה ושדה רעה. ישנה אישה ןבה  המורכבות של אם עם העוצמה של קליאופטרה).  

השדה החלה לפתות אותו בחלומות חוזרים, ששאבו את כל האנרגיה שלו והתישו אותו לחלוטין. רק אז הפיה הופיע לפניו במלוא הדרה, עם שערה השחור העבות, עיניה החומות היוקדות ושפתיה בגוון של תות (וכנראה באותו הטעם, אבל את זה הוא לא ידע לעולם). השדה כבלה אותו בקלות בשערה העבות, והוא חסר אונים וחסר מזל התחיל להתחנן בפניה, הרי הוא כל כך צריך מגע נשי, ויחד ועם זאת זהו גבול כל כך חזק עבורו. המעמד שלו ככומר תלוי בהיותו בתול.

בהיותו קשור, מובס מול העוצמה שלה – לא נותר לו אלא להתחנן, אבל היא דווקה נהנתה לראות אותו מתחנן, ורצתה עוד מזה. כשהוא הרגיש שלא לא יכול לזוז, דמעות זלגו מעיניו, היא אספה את הדמעות ובעלה אותן.

הדמעות שלו העניקו לה כוח עצום. היא נפנה מולו בכנפי העטלף שלה, וירקה אליו וירוס חדש , וירוס החרמנות. והוא, דמעות בעיניו, לפתע פתאום הרגיש שהוא רוצה להעניק לה עוד מתנות, ואת זה בדיוק היא רצתה. הוא אונן לפניה והיא גנבה את כל הזרע שלו,  עד שהוא נרדם , או כמעט נרדם, קשור עדיין בשיער העבות שלה.

אבל בדיוק כשהוא חשב שהיא תשחרר אותו, לה היו תוכניות אחרות בשבילו. מבחינתה, האונס רק התחיל. היא היתה עדיין מאוד מאוד רעבה. והיא התכוונה להפתיע אותו, לעזור לו לגלות דברים חדשים על הגוף האנושי חסר המודעות שלו. הגוף שמנסה להתעסק עם האל, ולא יודע להיכן הוא נכנס. מבחינתה, המשחק עוד לא נגמר, אולי בעצם רק התחיל. היא הביטה בעיניו במבט רעב, והמבט שלה הדהים. אותו.  הוא. כמובן היה. קשור חזק, אבל גם בלי הקשירה הוא הרגיש לגמרי תחת הקסם שלה.

היא היתה מוכנה להעניק לו את העינוי של אחרי האורגזמה. היא התחילה לאונן לו, בצורה מאוד אינטנסיבית, וכשהוא צורח מרוב כאב, היא המשיכה להתעלל, במקום הכי רגיש ובזמן הכי רגיש שלו. הוא גמר לפניה באותו היום עוד 7 פעמים, וכל פעם היא גנבה את כל מה שיצא ממנו. כשהיא עזבה אותו הוא היה שבור לגמרי, אבל עם חיוך. חיוך מתוק של חטא.

‎

‎

‎